|
||||
|
||||
בהרבה חברות שעבדתי או התראיינתי בהן היו שיטות שונות. במקום אחד המראיינת מחליטה לאיזה מהתפקידים שיש אתה יכול להתאים אם בכלל ושולחת אותך לראיון מקצועי. במקום שבו אשתי עובדת מגיעים הרבה בוגרים חסרי נסיון (שעומדים בקריטריונים של ציון מינימום ממוסד לימודי יוקרתי דיו) ועוברים ראיון שבו מחליטים אם מבחינת אישיות הם מתאימים לאירגון ורק אחרי הקבלה מחליטים מי יעבוד איפה ועל מה. במקום העבודה הקודם שלי שבו הייתי מעורב בתהליך, היית מגיע קודם כל לשני ראיונות מקצועים ושיחה עם מנהל הפרויקט. אם תעבור את כולם תשלח לראיון אישיותי על ידי מנהלת משאבי האנוש ובסוף התהליך יושבים כל המראיינים ומחליטים מי מבין המועמדים שעברו את כל השלבים יתקבל לתפקיד. במקום העבודה הנוכחי עברתי קודם ראיון מקצועי ואחריו נשלחתי ליום מבדקים, את רכזת משאבי האנוש פגשתי רק במסגת המו''מ על תנאי השכר. במקום עבודה אחר נשלחתי ממשרד חברת השמה למבחני מיון ורק אחרי שהתקבלתי ועברתי קורס לעובדים חדשים באירגון הכרתי את מי שיהיו הממונים עלי. הכי כיף היה בתקופה של ההייפ הגדול. יום אחד קיבלתי מכתב שמזמין אותי לראיון בחברה שמעולם לא פניתי אליה, עיקר האנפורמציה שהעברתי בראיון המקצועי הייתה כמה שעות בשבוע אני יכול לעבוד ומתי אני יכול להתחיל כעבור שבוע עבדתי שם, מנהלת משאבי האנוש (או העוזרת שלה) הייתה זו שמצאה את השם שלי בספר הסטודנטים, שלחה לי את מכתב ההזמנה והפנתה אותי למראיין המקצועי. בקיצור לכל אירגון יש תהליכי קבלה שונים ובכל ארגון תפקיד רכזת כל האדם מוגדר בצורה שונה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |