 |
(מבלי לפגוע במשלח ידיהם של עושי הלהטים)
כשהשתחררתי מצה"ל ולאחר שהתנסיתי בכשתים עשר מלאכות בחודש אחד, מצאתי עצמי באחת מעיירות הפיתוח הדרומיות בתואר: "מרכז קן הנוער העובר והלומד" תנועת נוער שידעתי עליה רק שהיא המתחרה של התנועה שבה אני הייתי חניך, השוה"צ.
היה לי מבנה גדול, עם שני חדרים ואולם. היתה לי קומונה לשני מדריכים, היה לי תקציב להפעלת כ200 חניכים, היתה לי מדריכה בשכר ו...לא היה לי אף לא חניך אחד.
אחרי חודש שבו לא נתווסף לי אף חניך, החלטתי לעשות מעשה. ישבתי בבית קפה וארבתי לקרבני. לא עבר זמן רב והקרבן הגיע. לא אחד, שתיים בגיל המתאים. שתי נערות בגיל בית הספר התיכון. חיכיתי שיגמרו לשתות. ואז ניגשתי אל הכוסות והפכתי את כוסותיהן. הן לא הספיקו להגיב והסיתי אותן: כדי לדעת את העתיד יש לשתף פעולה.
הן שיתפו פעולה, הן הקשיבו רוב קשב לניתוח אופיין כפי שסיפרתי להן. ואם למישהי היה ערעור על דברי, הרי שחברתה הצדיקה אותי וחיזקה את דברי. בקיצור, תוך יממה נודע שמי בעיירה כמי שקורא עתידות ומנתח אופי של נערים ונערות בגיל ההתבגרות. לאחר שריכזתי סביבי כעשרה בני נוער, שלחתי אותם לגייס להם חניכים. כל אחד מהם אסף את ילדי המשפחה המורחבת שלו ולאחר שבועיים היו בסניף למעלה מ200 חניכים. בכל אותו זמן קיימתי קורס מדריכים צעירים לאותם מגוייסי עתידות שלי. קורס שבסופו קיבלו תעודת מדריך בנוער העובד.
אז למי שלא מאמין הנה הוכחה בתקפות ה...לוגיה. (אגב, קראתי להם את העתיד בשאריות של מיץ תפוזים.) אח.. שנות השבעים הקסומות..
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש