|
||||
|
||||
אם השימוש העיקרי של הגרפולוגיה בארץ הוא בקבלה לעבודות, מדוע לא נבדקה יכולת הצפי של המבחן, כפי שנעשה למבחני-מיון אחרים? הרי זו תהיה הבדיקה הסטטיסטית הרלוונטית ביותר. |
|
||||
|
||||
מרצה בטכניון (פרופ' ענת רפאלי) ערכה בדיקה על יכולת החיזוי של גרפולוגיה ומסקנתה היתה שגרפולוגיה כחיזוי לעבודה לא מצליחה לחזות ואפילו לא חוזרת על אותם תוצאות. למיטב ידיעתי היא גם פרסמה את התוצאות ונתבעה ע''י גרפולוגים והיא ניצחה במשפט. |
|
||||
|
||||
למיטב הבנתי, הניסוי הראשון שתיארתי בודק בדיוק את "יכולת הצפי" של הניתוח הגרפולוגי. ובנוגע לנקודה שהעלה יאיר: ככל שהצלחתי לבדוק, ב*כל* המקרים בהם נדרש בית משפט אמריקאי להכריע האם חוות דעת גרפולוגית יכולה לשמש כעדות למצב נפשי או גופני, הוכרזה העדות כבלתי קבילה. הסיבה: חוסר ביסוס מדעי. |
|
||||
|
||||
עפ"י מאמר ב"הפרקליט" בעניין שימוש משפטי בפוליגרף שנכתב ע"י שופטת ודוקטורנטית למשפטים (סירקה 2012 - משום מה הם נותנים רק תאריך עברי): "לפי מחקרים שנערכו, רמת הדיוק של בדיקת הפוליגרף אינה נופלת מזו של ראיות אחרות שהוכרו כקבילות בבית המשפט, כגון גרפולוגיה או עדויות רפואיות" (הדגשה שלי). הופתעתי לא רק מעצם העניין אלא בעיקר עמכך שעובדה(?) זאת לא היתה ידועה לי ואני לא זוכר שהיא עלתה בדיון ("משפט" מופיע 157 פעמים בתגובות, אבל רובן הגדול מתייחס למובן התחבירי של המילה ולא היה לי חשק להקדיש המון זמן לעניין פעוט זה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |