בתשובה לניצה, 02/04/03 0:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רוב הציונים לא באו לכאן בגלל 'מערביות' ו'ליברליות' אלא דווקא עם תפיסות סוציאליסטיות ואף קומוניסטיות. זה נכון לגבי הרוב הגדול של עולי רוסיה ופולין, שהיוו את רוב העלייה עד 1930. העולים שהגיעו ב- 1930-1948, מגרמניה ומרכז אירופה, הגיעו כנרדפים, כאשר האופציות להגר לארה"ב לא היו ממש פתוחות בפניהם כפי שאת מציגה זאת. הנקדוה המעניינת היא העולים מארצות אסיה ואפריקה, שהגיעו לאחר קום המדינה. אינני בטוח בכך, אך יש לי תחושה שכאן את צודקת: עולים אלו *באמת* הגיעו כדי לקיים את 'שיבת ציון' הדתית-היסטורית. האם ייתכן, אם כך, שהקרע הספרדי-אשכנזי אינו טמון רק ברגשות הקיפוח, אלא בהבדל משמעותי בהתייחסות לארץ ולסיבה לחיות בה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חולקת לגבי האמירה שרוב העולים מאירופה היו ללא המחשבה של שיבת ציון. ממה שקראתי על התקופות הללו נראה לי שרבים מהם היו מודעים מאוד ל''שיבת ציון''. הנקודה שהעלת לגבי ההבדל בין הקרע האשכנזי ספרדי היא מאד מעניינת. נראה לי שאתה צודק מבחינה זו, שאצל היהודים הספרדים הזהות היהודית שלהם ולפיכך גם הקשר והשייכות לארץ היא טיבעית וללא סיבוכים, גם אם הם לא ממש מדקדקים במצוות. בעוד שאצל האשכנזים היחס שלהם ליהדות דומה לזה של נער מתבגר המורד בהוריו. ההבדל בגישות הללו, גרם להבדל גדול בציפיות ההדדיות. בעוד שהספרדים באו לכאן, לארץ היהודים, בציפיה למצוא אחים ושותפים לתחושות הלאומיות, האשכנזים ראו אותם כפרולטריון הצריך למלא פונקציות מסויימות ב''תוכנית'' של הקמת המדינה, ללא רגשות אחוה רבים, ותוך התחושה שעשו להם טובה בכך שהביאו אותם הנה (לכן גם צריך היה להעצים את סיפורי הפוגרומים שסבלו היהודים בארצות ערב מהם ''הצילו'' אותם). בעוד הספרדים ציפו להתקבל כשותפים מלאים ושווים בארץ היהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות המחלוקות בינינו על הרבה עניינים מהותיים, אני מסכים אתך לגבי הנקודה האחרונה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |