 |
|
 |
||
|
||||
 |
ובכן, למרות שעבר זמן רב מאז התפרסמה פה כתבה זו הייתי חייבת להגיב. הנסיון לפרוט את מרכיבי יצירתו של טום וויטס לגורמים קטנים, לחקיקי חלקים, היא נחמדה, מעניינת, אולם חוטאת לדבר עצמו ומפספסת את עיקר החוויה. להקשיב לטום וויטס זוהי חוויה רגשית מטורפת ולכן ניכר על הכותב שאינו מתחבר לשם מעומקו ולכן מנסה לנתח את היצירה בכלים המקובלים. טום וויטס הוא גאון המצליח לגעת בנשמתו שלו ולכן גם בנשמתם של אחרים. להגיד על הקול שלו ''צרוד ומכוער'' זה כמו לא להיות מסוגל להבין שיש כאב וצער בעולם. יש לו את היכולת לאפשר להמוני אדם לגעת בעצמם ולתת למקום של הכאב - מקום. תפתח את הלב ואולי תוכל לשמוע את טום וויטס אחרת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
את החוויה של התרגשות ממוזיקה, התחברות לכאבים, נגיעה בנשמה והזדככות אני מכיר היטב, אבל משום מה לא מטום וייטס (כמעט). הוא בעיקר עושה לי כיף. זה לא שייך לעניין הנסיון לנתח את העניין לגורמים; זה נראה לי נסיון מעניין בכל מקרה, גם אצל המרגשים. בשביל הסקרנות שלי, ואולי בשביל המשך דיון: האם את יכולה לפרט אילו שירים או אלבומים של וייטס מרגשים אותך במיוחד? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |