בתשובה לרודי וגנר, 02/04/03 23:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השוטה שוב איתנו: תגובה 138707, ואם הוא שם לב כמה אוהבים אותו ודואגים לו כאן, הוא צריך להיות מאושר (ולעומת זאת אותי, למשל, אף אחד לא אוהב. נו טוב, החלפתי כבר איזה מיליון ניקים, אז למה שיאהבו?). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תשאירי דוא"ל אחד, כדרכה של כותבת מסויימת, ואז *אולי* יאהבוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשלב זה הנני מנועה מלהשאיר דוא"ל, וגם מנועה מלהסביר מדוע מנועה מלהשאיר, וחד גדיא וחד גד גד גדיא. אבל חן חן על עצתך, ולעתיד לבוא - אשקול אותה בכובד ראש1. 1וממילא קלות ראש היא בלתי אפשרית במקרה שלי, כפי שציינתי בסייפא של תגובה 121574. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 130937 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחר התייעצות: בכגון אלה אין (עדיין) הגדרות מוחלטות - "שגוי", "לא שגוי". הנה למשל טיעון סניגורי שביכלתי להביא: בהגייה אשכנזית היו"ד נשמעת. לכן יכולה להיות מיוצגת גם בכתב, וכך נמצאנו כותבים שני יו"ד, וזה מותר (אם אכן יש מותר ואסור, ונזכור את דיון 1335). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |