בתשובה לעוזי ו., 02/04/03 10:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם זו היתה הדאגה העיקרית, ארה"ב היתה צריכה להתרכז על: א. פקיסטן. ב. ברה"מ לשעבר. בשני איזורים אלה הסיכון שנשק גרעיני יפול לידי ארגון טרור גבוה בהרבה מאשר בעיראק. זה לא בא לומר שאני חושבת כמו עומר וארז, שמדובר באינטרסים כלכליים (כסיבה ראשונית). אבל המלחמה בעיראק היא אכן מלחמה יוצאת דופן בכך שהיא נפתחה בלי פרובוקציה עכשווית ברורה מצד עיראק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אסתי, בלי לטעון שאפשר להיות רגועים לגמרי מהנשק הגרעיני שבידי פקיסטן, הרי שהאמריקאים טיפלו בכך באמצעות יצירת קשרים עם מושראף וגיוסו ל''מלחמה בטרור''. אלמלא שיתוף הפעולה הפקיסטני לא היו נתפסים לאחרונה בכירים באל-קעידה. אמנם יש חשש של מהפכה בפקיסטן אך בינתיים האמריקנים יושבים שם עם היד על הדופק. באשר למדינות ברה''מ לשעבר ולצפון קוריאה, מצבן הגיאו-פוליטי שונה מזה של עירק ופקיסטן. בעוד שבעולם הערבי אין מדינה הגמונית, קוריאה הצפונית שייכת לאזור שבו יש דומיננטיות מעצמתית סינית ובאזור של מדינות ברה''מ לשעבר ההגמוניה היא, כמובן, של רוסיה. אף שארה''ב היא ''השוטר העולמי'' היא לא תמהר להתערב בקוריאה הצפונית ובאחת ממדינות ברה''מ תוך התעלמות מסין ומרוסיה - צעד כזה יהפוך באחת לעימות בין-מעצמתי. ארה''ב אמנם מפעילה לחצים, אך בעקרון מניחה לרוסיה ולסין לרסן את המדינות הסוררות שבאזוריהן בכוחות עצמן, ומשתדלת לא לעשות צעדים העלולים להיתפס כפלישה בוטה למרחב ההגמוני שלהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל עוזי לא דיבר על מדינות סוררות אלא על ארגוני טרור. איך במדינה בעלת שלטון ברזל ריכוזי כמו עיראק יכול ליפול נשק גרעיני לידי ארגון טרור? ואם מדינות הן הבעייה, למה עיראק ולא איראן? כי עיראק כבר "מסובכת" עם העולם מאז מלחמת המפרץ א, ולכן זה יעבור בשקט? זה כמו להרים את המטבע האחד שמתחת לפנס, כשיש כסף גדול יותר בחושך. לא, ההסבר היחיד שהגיוני לי הוא לא כ"כ חיסול הטרור ע"י לכידת נשק קיים או הפסקת פיתוח של נשק עתידי, אלא חיסול הטרור ע"י חיסול המצע שעליו הוא גדל- ע"י החלפת הרודנות העיראקית בשלטון שיהיה לפחות קווזי דמוקרטי, בתקווה ל"אפקט דומינו" של דמוקרטיה ברודנויות השכנות. ואם זה אכן הרעיון המנחה, הרי שזה פרוייקט אמביציוזי מדי , עם אינספור אפשרויות כישלון על כל צעד ושעל. וזה מדאיג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"איך במדינה בעלת שלטון ברזל ריכוזי כמו עיראק יכול ליפול נשק גרעיני לידי ארגון טרור?" התשובה, דומני, מוכרת לעייפה. פשוט, המודל הפלסטיני יכול לחזור על עצמו רק בסדר גודל יותר גדול. החשש הוא שמדינות סוררות לא יפעלו באופן מוצהר ובגלוי אלא יפעילו אירגוני טרור, לכאורה בלי שהן עצמן, מעורבות בעניין. באשר לאירן: כשארה"ב תשב לה על על זנבה בגבולה, היא אולי תרסן יותר את עצמה. אך כמובן שאין זה סוף פסוק, ואני בהחלט מסכים שהפרוייקט של עקירת "הטרור העולמי" הוא אמביציוזי, המצב מדאיג, והמלחמה בעירק לא תסיים אותו. מצד שני, ארה"ב לא יכולה לשבת בחיבוק ידיים, ולתת לדגם של "מדינות זאב" סוררות המפעילות בחשאי אירגוני טרור להתפתח, בפרט אם מדינות אלה מצוידות בנשק להשמדה המונית, שתחכומו הטכנולוגי משתכלל כל העת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין צורך בדמוקרטיזציה של עירק כדי להלחם במצע הטרור. מספיק להרוס את המשטר הקיים של סאדאם חוסיין. לדעתי, המחשבה האמריקאית היא שכיון שהטרור גדל על הרבה מהמדינות הערביות, הרי כדאי להסביר למשטרים השולטים בהם, שהדוד סם נורא מתעצבן כשדוקרים אותו. כשהדוד סם מתעצבן הוא לא מחכה להוכחות משפטיות, ולאישור של העולם, אלא הוא מספיק חזק כדי להרביץ בצורה כואבת בכיוון הכללי ממנו באה הדקירה. בשביל זה הוא מטפל עכשיו בסאדאם. כלומר בעיקר למען ''יראו וייראו''. עכשיו, כל הרודנים העומדים בראש המדינות המצויות ''בכיוון הכללי'' ממנו יוצא הטרור, יתחילו לדאוג שמהכיוון שלהם לא יצאו דבורים לעקוץ את דוד סם העצבני. לא צריך לחכות לדמוקרטיזציה ולא לנאורות. את החשבון הזה כל דיקטטור יודע לעשות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |