|
||||
|
||||
(או: "מה לך ילדה?", או "אין קץ לילדות", או "כולנו ילדים של החיים", לא הצלחתי להחליט). אני מבין את ההגיון שעומד מאחורי המחשבה שאם אני ילד, אז באופן יחסי, אולי גם את עדין לא כל-כך מבוגרת, אך מה לעשות, הזמן מתקדם לו רק בכיוון אחד, ואת שחלף לא ניתן להשיב. חוץ מזה, אפרופו פניות לבתי משפט, אני שוקל לפנות כנגדך לממונה על ההגבלים העסקיים, בטענה כי לא יתכן שלמעלה מ40%מכלל הכותבים בפורומים העבריים ברשת, יישלטו ע"י אותם בעלים. אגב, לעניינו, (האופ-טופיקים כאן זה משהו, אי אפשר לנהל דיון מסודר ורציני), אני חושש ששכ"ג כתב דווקא 49 תגובות מאז הועלתה אותה סברה, ולא 48 כפי שנטען. קבלו את התנצלותי, ככה זה כשעושים חלטורות. |
|
||||
|
||||
זה כבר מזמן לא 40%, ועדיין לא חשפתי את הניק האהוב עלי ביותר, "חנוך לוין ז"ל". אבל אני אפסיק פה, כדי שתישמר לי האופציה העתידית לנזוף בצדקנות בך ובמתלהמים נוספים. |
|
||||
|
||||
סיפור טרי, בנושא של זכויות יוצרים באינטרנט |
|
||||
|
||||
סיפור טוב, אבל זה לא "הספר הטוב ביותר שנכתב על ההיסטוריה של האינטרנט". שווה לבדוק את Burn Rate , ספר מצחיק ואכזרי. משחזר בצורה נהדרת את התקופה המוטרפת שבה אנשי עסקים שאלו אחד את השני כשנפגשו: What's your homepage? ראיון עם הסופר מייקל וולף: |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |