בתשובה לברקת, 01/04/03 10:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בכיתה ז', כשהייתי, כמו חנון ממוצע, בחוג "שעשועי מתתמטיקה", הוטל עלי התפקיד לדקלם בפני כל החטיבה את "פרדוקס השקרן1". התכנון היה שאחרי שאקריא את הפרדוקס במלואו 3 פעמים יעלה מישהו לבמה ויוריד אותי בכוח בעוד אני מנסה להמשיך. בפועל, הוא עלה, אבל באמצע הפעם הראשונה. נאלצתי להתחיל מחדש והלכה הפואנטה. 1 פרדוקס השקרן בקיצור נמרץ: "אני הולך לומר לכם עכשיו את האמת: אני משקר". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למה 3 פעמים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי שלפחות חלק ממאותגרי המתמטיקה יבינו על מה אני מדבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמה לדקלם לפני כל החטיבה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבר'ה, די, הבחור היה בחוג "שעשועי מתמטיקה", הוא לא סבל מספיק?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, הוא מאלה שכשהם מתרגזים על מישהו, הם מקללים: "שייפול לך הכדור מהפלאפל!"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אני תמיד עונה לסקרים בכנות. אפילו את הפרטים שהרשמה לתוכנות ואתרים לעיתים דורשת (גיל, תחביבים, הכנסה...), אני עונה בכנות, בד"כ. אני לא יודע למה. זאת, אלא אם ההרשמה היא עבור מישהו אחר (במחשב שלו). סיפורך העגום, כל הופעה שנקטעה באיבה, הזכיר לי מקרה דומה בכיתה י"א, נדמה לי. כחלק ממופע היתולי של השכבה בשבט הצופים שלי, לאחר שהתגלה כשרוני הנדיר, ולאחר הצלחות קודמות של המופע בארועים שונים ומחמאות מבנות המין השני, התבקשתי לרקוד ריקודי בטן "אקזוטיים" מאחרי מסך מואר. אומנם לא לבשתי בגדי אישה ובעצם אני לא זוכר מה בכ"ז לבשתי. אני מקווה שהיה שם משהו. יש גבול לנכונותי להתבזות, אם כי גם על זה יש החולקים. בכל אופן, לאחר כדקה שתיים של ריקוד אמור היה מישהו בקהל, לבוש בבגדי חרדי,לזעוק מרה ולעלות על הבמה, לחטוף אותי מן הבמה...ולברוח איתי. אם לא ציינתי, גובהו של הבחור היה 1.98. במשך שבועיים התאמנתי והכנתי כוריאוגרפיה, ניפחתי את שריריי וליטשתי את גמישותי כדי להדהים את יפהפיות השבט. גם דאגתי לעשות יחסי ציבור כדי שהערב יהיה דחוס ומלא בקהל היעד, וכך אומנם היה. ואולם, כשהגיע תורי במופע, בטרם הספקתי יותר משני פיתולים, נשמעו זעקות הענק בשחור שזינק על הבמה וחטפני, לכל תחינותי "עוד לא, אידיוט, עוד לא!" האירוע הקשה הזה שבר את רוחי. הבנתי שעולם השעשועים דורש תעצומות נפש הנעדרות ממני ועברתי לתחום הפיסיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''שעשועי מתמטיקה'' נשמע לי קצת יותר פרדוקסלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שלא. כלומר, תן לאלפי פרחים לפרוח ועל טעם וריח וגו'. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |