 |
|
 |
||
|
||||
 |
משהו יודע להסביר את העובדה שישנה רק תגובה אחת ללא תוכן לסיפור הזה? האם אונס ילדות חסרות ישע כל כך לא מעניין אותנו? האם האדם בחברה תקשורתית באמת חופשי להתענין במה שהוא רוצה? האם אנו מתענינים או "מתעוניונים"? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה לקטול את הדיון (כי דווקא התחלתי לכתוב תגובה אחרת על כשירותו של בני סלע לעמוד לדין, אבל התחרטתי בינתיים), אבל שתיקה במקרה זה כמוה כהסכמה, לא? למה ציפית, קריאות לסרס אותו ולתלות את אשכיו על מקל גבוה בשער העיר? תגובות "כן, יופי שהבן-ז#$ה ירקב בכלא"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חסרים כאן תת-נושאים לדיון? הינה כמה: כשירותו של סלע לעמוד לדין, האם טוב עשו שהגיעו לעסקת טיעון, האם סירוס כימי הוא פיתרון טוב, האם צריך לפרסם שמותם של חשודים לפני שהורשעו, האם הטיפול באנס סדרתי צריך להיות משקם או הרסני, כו' וכו' וכו' הרי, אם היה כאן נושא עם זיקה פוליטית היו תגובות רבות שאף סוטות מהנושא. מדוע אף אחד לא כותב משהו? סך הכל מה שאני רוצה זה שאנשים יעצרו רגע לחשוב ולראות מה מרתיח את דמינו ומה משאיר אותנו שלוים ללא ענין או תגובה. מסתבר שמבחינה *רגשית*, 700 הרוגים בשנה בתאונות דרכים אפשר לחיות עם זה טוב ללא פחד לנהוג במכונית, אבל 20 הרוגים בשנה בפעולות טרור גורם לאנשים מתוך פחד, לא לנהוג את מכוניתם בקרבת אוטובוסים ציבוריים. ולכן, מאחר שאין כאן דיון בנושא בני סלע, אפשר אולי לדבר על למה אין דיון כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי חסר שלב בין חשוד לבין מורשע, והוא: "נאשם". חשוד זה בשלב החקירה, נאשם זה מצב ראייתי חזק יותר מאשר סתם חקירה, מצב של ראיות לכאורה לביצוע העבירה (אם כי חשוב לזכור את חזקת החפות). לא כל חשוד בעבירה נאשם בה בסוף (נגד חלקם נסגרים התיקים מחוסר ראיות...). ומכיוון שכתבי האישום, כמו הדיונים בבית הדין, הם פומביים (אלא מקום בו נסגרו דלתיים) לא הבנתי מדוע ראוי להימנע מפרסום שמו של הנאשם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. נראה לי כי המערכת המשפטית מסובכת מספיק גם ללא הוספת עוד שלבי ביניים, על שלל התקנות, החוקים, הנהלים והנייירת הנובעם מהם. 2. פרסום שמו של הנאשם גורם לו נזק עצום. ראוי למעט ככל האפשר בפרסומים כגון הא, למעט, אולי, במקרה של אנשים העובדים בשירות המדינה ואשר עבירתם קשורה לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא מדובר בסוגיה משפטית, אלא בסוגיה עתונאית. מדובר בצורך לאזן בין זכות הציבור לדעת ובין הגנה על מי שטפלו עליו האשמות-שווא. הסטנדרט שנקבע בזמנו היה כי מפרסמים את שמו של חשוד כאשר המשטרה מבקשת את הארכת מעצרו (ובכך מאותתת על כוונתה להגיש כתב אישום). אינני יודע עד כמה העתונות (ואתרי האינטרנט) עומדים כיום בסטנדרט הזה. 2. כאמור, בשלב בו מוגש כבר כתב אישום - עקרון פומביות הדיון מחייב את פרסום השם, בכפוף לסייגים הידועים (לגבי קטינים, למשל). רצוי, ככל האפשר, להדגיש את חזקת החפות. גם לעתונות - אבל לא רק לה - יש חלק בכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לידיעה ''פיגוע בבקעת הירדן'' לא נרשמו תגובות עד כה, והרי אי אפשר לטעון שמציאות פיגועי-הטרור בישראל לא מעניינת רבים וטובים מהכותבים-מגיבים באייל. אני משער שאיש לא הגיב על הידיעה ההיא, כמו גם על זו, בין היתר מכיוון שמדור החדשות באייל הוא חדש, ולא כולם יודעים איך לאכול אותו. הוא דורש מהכותב (לפחות מהכותב הראשון) לגבש עמדה ביחס למה שמדווח, ולהציג אותה. זאת בניגוד למאמרים, בהם המגיבים מתייחסים לדעות ולרעיונות, בד''כ, באופן של הסכמה, מחלוקת, או משהו מנומק ביניהם. ראיתי את הידיעה הזו באייל, כמו גם את הידיעה על הפיגוע. בשני המקרים - הכרתי את הסיפור עוד טרם פירסומו באייל, והוא היווה אחד מהנושאים שאני עוקב אחרי הדיווחים אודותיהם (''מתעניין'', כלשונך). למרות שחשבתי לכתוב משהו על הענישה בעבירות אלימות, מטרותיה והישגיה - כתיבה כזו מחייבת הכרה מעמיקה של הנושא, ואין לי כזו. אינני מתיימר להכרה מעמיקה של נושאים אחרים שאני כותב לגביהם בתגובותיי, אולם כאמור יש הבדל בין תגובה-שאלה-השערה, לבין הצגת טיעון ראשוני מנומק ומבוסס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, שמתי לב שבידיעות האחרונות על מכוניות תופת אנשים הקפידו לציין שמדובר במכונית שנרשם לה דו"ח לפניכן. האם באמת מצפים מהשוטרים לבדוק בשבע עיינים כל מכונית שחונה במקום אסור, או שאני שוב מפספסת את הכוונה המסתתרת מאחורי המילים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידוע לי כי לפחות בנסיבות מסוימות, השוטרים הרושמים דו''ח יכולים לקבל את פרטי המכונית בזמן אמיתי, ובעיקר - אינדיקציה לכך שהמכונית דווחה כגנובה. במקרה כזה, ידוע לי שמתחייב טיפול מיוחד (לא רק להודיע לבעלים החוקיים, אלא גם לבדוק היטב אם המכונית ממולכדת). אינני יודע אם במקרים האחרונים הדו''חות נרשמו ע''י משטרת ישראל או הרשות המקומית (או בכלל אם אכן נרשמו דו''חות), אבל במקרה של דו''חות משטרתיים - יש מקום לתהות אם הנוהל שהזכרתי קויים, ואם לא - מדוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Even when the police is giving a traffic report, or just stopping a car asking for papers they will only check for a stolen car if they suspect that it is stolen, otherwise its a waste of time (10 minutes in avg.) and of computer resources.
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |