|
||||
|
||||
יפה. אז עזבנו את הנושא הגזעני. לא צריך להתעסק יותר בגנטיקה או בסביבה משום שהסכמנו שזה כבר לא רלבנטי. מצד שני, הסכמנו (כך הבנתי מדבריך) שלעמים שונים יש תרבויות שונות שלעיתים שונות באופן קיצוני מזו שלנו. לא בכל שוני, ואפילו קיצוני, בין תרבויות, ניתן לקבוע בוודאות שיש "תרבות טובה" ו"תרבות רעה". ראה, לדוגמה, את מאמרו של עידו הרטוגזון בנוגע ל"ישראל-גרמניה" (דיון 338). ישנם עמים שבעת הנוכחית אינם בשלים עדיין לשלטון דמוקרטי. אתה קורה להם "נחותים". הבעייה עם הכינוי הזה, מלבד המטען הקונטטיבי השלילי והמיותר, הוא שנובע ממנו שזהו מצב קבוע, מקרה אבוד. כאילו לא יעזור דבר - מסיבות גנטיות (אופס - הנה חזרנו לגנטיקה. נראה לי שאתה מתבסס עליה בטיעון שלך יותר מכפי שאתה חושב, למרות תרי-עשר ההסתייגויות שלך בתגובותיך האחרות) מקומם יהיה לנצח "מחוץ למשחק הדמוקרטי". אבל תרבויות משתנות. אירופה לא היתה בשלה לדמוקרטיה בימי הביניים. רוסיה החליפה במאה האחרונה מספר לא מבוטל של שיטות שלטון. עד שלא קמה תנועת ההשכלה, היו רוב תושבי העולם צמיתים, איכרים ברובם, ללא כל עולם רוחני או אינטלקטואלי, מלבד אולי המיתוסים של הכנסייה והדתות האחרות. ה"בשלות לדמוקרטיה" תלויה בגורמים רבים, בינהם טכנולוגיה, כלכלה, חינוך, תנאי אקלים, צפיפות אוכלוסין, דת, פירמידת מעמדות מתאימה, מצב מדיני, וכן - גם תרבות, שחלק ממאפייניה נובעים מעניינים גנטיים. אבל זה לא הגורם שעליו תיפול ותקום הדמוקרטיה, אלא מכלול כל הגורמים האחרים, שמהווים בסיס נסיבתי בלבד, ויכולים להשתנות עם הזמן. לכן הקביעה של עם כ"נחות" היא מופרכת משום שמצבו הנוכחי מועד להשתנות. באילו צעדים, לדעתך, עלינו לנקוט על-מנת לקדם את העמים הללו לתרבות שהיא יותר מתאימה לדמוקרטיה? |
|
||||
|
||||
תופעה מדהימה וחשובה שלא הזכרתי אותה עד עתה, אך יש לה משמעויות מרחיקות לכת ושלא ניתן לה הסבר משכנע עד עתה קרויה "אפקט פלין", על שמו של חוקר האינטליגציה ג'יימס פלין שחשפה. מתברר שבמהלך 100 השנים האחרונות עלה הציון הממוצע בבחינות האיי קיו ב-22 נקודות. (זאת אומרת שלבן ממוצע לפני 100 שנה קיבל ציון הדומה לזה של שחור בן זמננו) מסתבר איפוא שצריך להסביר את ההתקדמות האנושית העצומה במאה ה-20 לא כתוצאה של הצטברות מסה קריטית של ידע אלא גם כתגובה ישירה לעלייה בכושר ההתמודדות עם אותו ידע (כלומר - עלייה באינטליגציה) עלייה כזאת באינטליגציה יכולה להיות מוסברת רק כתוצאה של שינויים סביבתיים, שכן מוטציות גנטיות אינן מתרחשות בפרק זמן של מאה שנה. אם כך, יש מקום וסיבה לקוות שאפקט פלין, הנובע כנראה מהגידול בגירויים האינטלקטואלים שאליהם נחשפים ילדים, יחול גם על עמים פחות מפותחים. עם זאת, כפי שהדגשתי פעמים רבות, שינוי כזה ידרוש דורות משום ששינויים באינטליגציה הם תהליך הלוקח עשרות עד מאות שנים. אפקט פלין גם אינו סותר בהכרח את עליונותם הגנטית האפשרית של האירופאים (ייתכן שהגנים שלהם מאפשרים להם לנצל את אפקט פלין טוב יותר), אך הם מוכיחים שלסביבה תפקיד חשוב בעיצוב מנת המשכל. אני מקווה שתראה בתיאור ארוך זה של אפקט פלין מעין תגובה לשאלות שהעלת. |
|
||||
|
||||
חשבתי שציון הIQ הוא יחסי. 100 - אדם ממוצע, 70-130 תחום הנורמאלי כאשר מעל 130 האדם נחשב גאון ומתחת ל 70 מוגבל. האם אדם ממוצע בחברה המערבית הוא עם IQ 122 כיום? |
|
||||
|
||||
היחסיות שבציון ה-IQ נכונה לרגע שבו הוא הוכן. בשנים שאחר כך פוגם אפקט פלין ביחסיות הזו. בדיוק מסיבה זו, מבחני האיי קיו שונו לפני דור ושוב נקבע הממוצע על 100, ולכן האיי קיו הממוצע היום הוא לא 122, אלא 107 (משנות השבעים עלה האיי קיו בסביבות השבע נקודות) אומנם, ניתנו לקבוצות גדולות של ילדים מבחני IQ ישנים ולפיהם התברר שציון ה-IQ הממוצע שלהם הוא 122 נק' במונחים הישנים. השלכות אפקט פלין הן באמת עצומות ומדהימות. המעוניין בחומר בנושא יקיש "flynn effect" במנוע החיפוש google, ויקבל כמה קישורים מצוינים. |
|
||||
|
||||
Can this effect be explained by the fact that since the invention of the test, much of our education was directed toward getting children to have better and better scores in such tests?
|
|
||||
|
||||
BTW. as flynn said:
"The hypothesis that best fits the results is that IQ tests do not measure intelligence but rather correlate with a weak causal link to intelligence." Which means that much of your article - which depends on the validity of IQ tests - is dubious. |
|
||||
|
||||
הסיבה לסירובו של פלין לקבל את הממצאים המפתיעים שגילה (ולזלזל בתקפות מבחני האיי קיו) היא טענתו שאם אכן עלתה האינטליגציה צפויים היינו לחוות רנסנס תרבותי גדול וחסר תקדים, והדבר לא אירע. דבריו מעוררים שחוק. אין שום דרך להשוות את המערב בשנת 2000 עם המערב בשנת 1915. ואם השינוי המדהים שחל ב-85 השנים האחרונות אינו ראוי להיקרא רנסנס, אז מה כן ראוי להיקרא בשם הזה ? באשר לאפקט פלין, מן הראוי לציין שהוא לא העלה בצורה משמעותית את הידע הכללי ואת אוצר המילים של הנבחן הממוצע. דבר זה פוסל על הסף את הטענה שנגישותם של רבים יותר למערכת החינוך היא ששינתה את האינטליגציה. הרי דווקא הכישורים הללו היו צריכים לעלות ראשונים, אם הכול היה עניין של חינוך. דווקא בדברים שאינם תלויי חינוך (מציאת הקשרים בין צורות ובין מילים) חל שיפור עצום. אומנם, צריך למצוא הסבר תלוי סביבה כזה או אחר לאפקט פלין. הרי האפקט לא התרחש בשל מוטציות גנטיות. בקיצור, הנעלם רב על הנגלה. |
|
||||
|
||||
Perhaps what you consider to be "education independed" - finding connections between words and shapes isn't so independed?
|
|
||||
|
||||
אני אישית לא למדתי את הנושא של מציאת הקשרים בין צורות במערכת החינוך. אולי זה בתוכנית הלימודים החדשה. דווקא במה שכן מלומד במערכת החינוך - אוצר מילים וידע כללי - לא חל שיפור של ממש. הדבר המרתק הוא שהשיפור אובחן בכל ארצות המערב ובשיעור דומה למדי בכולן. אני לא מבין את ההתעקשות שלך לתלות את השינוי בהשתפרות בתי הספר. האם אתה קרוב משפחה של שר החינוך ? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |