בתשובה להאייל האלמונימי, 26/03/03 14:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הפעם דווקא כתב תומר בצורה צלולה למדי. למעשה די הופתעתי מהטקסט הקולח והצלול יחסית הזה, בעיקר בהשוואה לדבר המערכת של הדג. ניכרת שם כמובן חתימתו של ליכטש, אולם ההצטעצעות האבידנית מרוסנת למדי ודווקא נעימה לקריאה. הבעיות בטקסט הזה הן אחרות ואופייניות לרוב סקירות ספרי השירה. ראשית, הוא מקשר לשירו של יונדב קפלן. מישהו מכיר? שמע? הטקסט מובא כפיצוי? בכל זאת, הוא מקשר כאילו מדובר לפחות בספר בראשית. שנית, שוב הוכח, לפחות לטעמי, שאין דבר ההורס סקירת ספר שירים כציטוטים מהשירים. בלתי מובן, מנותק לגמרי, מעצבן ובטח לא עושה חסד עם השירים. אני לא מבין מה הטעם לצטט מספר שהקורא טרם קרא. האם די בשורה כדי לשבות אותנו? זה סתם הורס את רצף הקריאה. מאידך, האם ניתן לבקר ספר שירה בלי לצטט ועוד באריכות? אולי לא, ולכן אולי לא כדאי לבקר ספרי שירה. שלישית, אם הספר הוא תרגום, מן הראוי להתייחס לאיכותו. ואם המבקר לא קורא ספרדית, אז מן הראוי שלא יבקר תרגום ממנה. אבל הטקסט דווקא כן מובן וכן זורם. כל הכבוד לתומר שהצליח לפרסם ובהארץ. צעד קטן במסע של אלף מילים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
צ'מע, יש מעליו עורכים, שאפילו ממורד כמו ת''ל לא יכולים לקבל קשקשת מדופלמת כמו שהוא הרשה לעצמו במניפסטי-הזבל של הדג ז''ל. אבל אני שמח שהוא לא איבד מפומפוזיותו המטומטמת ומההיקסמות שלו בעיקר מעצמו במעבר אל המדיום המקובל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעיתים קרובות אני מוצא עצמי תוהה - אולי המדובר בתהייה המעוררת ע"י האשראי העצמי שהאינטרנט מעניק לכל פוץ עם אצבע אחת או יותר ומקלדת זמינה - במה בדיוק משתמשים אינדיבידואלים מסויימים כתירוץ להמשיך ולחיות את חייהם, מדי יום, מבלי להציג ולו קבלה אחת (והרי אחת בלבד היא הישג מכובד בהחלט!) שבאמת באו אל העולם הזה, ולא עסקו רק בללכת ממנו מן היום שנולדו וכן הלאה, בצעדים איטיים ומדודים היטב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שיפה באינטרנט - הוא אוסף אליו את כל המדוכאים עלי אדמות ונותן להם להתבשל במיץ של עצמם - מזכיר קצת את התהליך של החמצת מלפפונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מרשה לי להעריץ אותך? אתה מוכן להגיר עלינו הפוצים חסרי הקבלות והצידוקים אך עתירי האשראי העצמי מהאינטרנט עוד מעט רסיסים נוספים מחוכמתך? בלעדיה הרי לא יהיה צידוק לחיינו ונפצח כולנו במאוץ סוער אל עבר האור הלבן שבקצה החיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם בתוכנית הסוקרת סרטים אסור, מאותם טעמים, להקרין קטע קצר מהסרט? האם במסעדה יקרה אין לערוך "ארוחת טעימות"? האם בדוכן הגלידה אסור לקבל לטעום, ככה על הכפית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם לעזאזל אי אפשר לכרות איברים לשבויים פלשתינאים שממילא נוציאם להורג מאוחר יותר? האם לא ניתן לערוך חיפוש מבית לבית אם ממילא נגרש בסופו של דבר? כל כך הרבה שאלות! |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |