בתשובה לדב אנשלוביץ, 28/03/03 11:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי זה המקום לתת קצת ציוני ביניים לאמריקאים, לגבי מה שהיה עד כה. ישנם שני נושאים שבהם הייתי נותן להם ציון גבוה. הנושא הראשון הוא הטכנולוגיה והיכולת הצבאית, שהיא לאין ערוך ללא השוואה לצבא שמולו הם עומדים. אני מניח, גם, למרות שאיני מומחה צבאי, שהגנראלים שלהם מקצועיים, והם יודעים מה שהם עושים. הנושא השני שבו מגיע להם ציון גבוה, שייך לממשל הנוכחי עצמו, והוא, לדעתי, הבנת הסכנה שבמשטרו של סאדם חוסיין להם, ויכולת ההתמדה והעמידה כנגד כל ההתנגדויות, שהולידו בסופו של דבר את היציאה למלחמה הזאת, בדיוק בהתאם להכנות ולתכנונים המקוריים. אבל בכל מה שמעבר לשני הנושאים האלה האמריקאים מקבלים אצלי ציון מאד נמוך. כל ההתנהלות בקשר עם האו''מ ומועצת הביטחון, ההגררות אחרי נושא הפקחים, והליכה לכוונים דיפלומטיים שבסופם לא הצליחו לקבל את מה שרצו, כאן הם נכשלו. וגם ההסברה שלהם שמלווה את מהלכי המלחמה כושלת. הצבת ''שחרור העם העיראקי מרודנות'' כאחד ממטרות המלחמה החשובות, במקום להדגיש ולשים באופן ברור בראש את המטרה האמיתית שהיא נטרול סכנה גדולה לאזרחים האמריקאים, כדי לרכך התנגדויות היא יריה ברגל של עצמם, ומתחילים לראות זאת היום. וכשלון משני בתוך הכשלון האחרון הוא הקישור שהם עושים בין המלחמה והסכסוך הישראלי פלשתיני. אין שום קשר בין הדברים, והבעיטות בישראל שהולכות ומתחזקות ככל שהביקורת כנגדם גוברת, אולי משמחת את המבקרים, בגלל שיוכם למחנה מסויים, אך לא מקטינה אפילו בקצת את הביקורת, ולדעתי אף עלולה להחמיר אותה, שכן יצירת הקשר הזה גורמת ליצירת רושם שהאמריקאים נלחמים את מלחמתה של ישראל, ודרוש, לכן, איזה ''איזון''. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |