|
||||
|
||||
מירון בנבנישתי אולי צודק כשהוא אומר שהאמריקנים טעו בחושבם שלעיראקים אין זהות לאומית אלא רק שבטית, ושלכן הם לא יילחמו למען ארצם אלא יקדמו את פני האמריקנים בשמחה. אבל לא הייתי גורררת לפה את הביטוי "מלחמה קולוניאליסטית" מפני שיש לו משמעות מסויימת, אחרת ממה שמתרחש עכשיו בעיראק. ובהרחבה: דרום אפריקה, שואה, קולוניאליזם, סלאח א דין מול הצלבנים- כל אלה, כשהם מנותקים מההקשר ההיסטורי-גיאוגרפי שבו הם קרו, הופכים להיות סמלים. וככאלה, הם נעים בתחום שבין "לא-מדוייק" ל"מעוות לגמרי". ובעניין האמירה של שטוקהאוזן- הוא לא המציא כלום. גם על נירון קיסר נחה המוזה בראותו (ממרחק בטוח) את רומא עולה באש, והוא אילץ את אנשי פמליתו להקשיב לשיר שחיבר וניגן לכבוד המאורע. (שמועות שהופצו ע"י התקשורת השמאלנית שהעיר נשרפה במצוות נירון, הוכחשו ע"י רלש"ו). |
|
||||
|
||||
כן, אבל נירון היה משוגע. הדוגמה הזו מחזקת את מה שאמרתי. |
|
||||
|
||||
החשוב בדברי בנבנישתי הוא שכמו במלחמות הקולוניאליסטיות, גם כאן המעצמה נלחמת למען אינטרסים (כלכליים, צבאיים, פוליטיים) שלה, ומסווה זאת בהבטחות על קידמה ודמוקרטיה, שאותן אין לה כל כוונה לקיים. את הדמיון הזה אי אפשר לבטל על ידי התנגדות גורפת להשוואות היסטוריות. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שמה שעומד לעיני האמריקנים הוא דווקא המודל של יפן וגרמניה בתום מלחמת העולם השניה, ואפגניסטן בזמן האחרון. "גם כאן המעצמה נלחמת למען אינטרסים שלה ומסווה זאת..." מדינות (ולא רק מעצמות) תמיד נלחמות למען אינטרסים כלכליים, צבאיים ואחרים של עצמן. זה לא אומר שהדיבורים על קדמה ודמוקרטיה הם רק בשביל להישמע טוב לעולם. העלה בדעתך שהאמריקנים באמת ובתמים חושבים, שדמוקרטיה בעיראק תהיה טובה לא רק לעיראקים, אלא גם לשאר העולם? [מה, אתה לא חושב שזה יהיה טוב לכולם- לעיראק, לאזור, ולעולם כולו?] עד כמה שהצלחתי לעקוב (מרחוק ובעצלתיים) אחרי הראציונל שבהתקפה על עיראק, הרי שזה לא רק בגלל חשבונות לא סגורים מהסיבוב הקודם, ו/או בגלל נשק להשמדה המונית שעיראק אולי מפתחת, אלא בגלל הערכה שכדי לחסל את איום הטרור האיסלמי צריך טיפול שורש, שהוא: הבאת דמוקרטיה לארצות המזה"ת. עיראק נחשבת למקום טוב להתחיל דווקא בו את הניסוי הדמוקרטי, בגלל נתוני יסוד טובים, שהם ההפך ממה שבנבנישתי אמר: האוכלוסיה בעיראק נחשבת לבעלת רמת השכלה וטכנולוגיה טובה מהממוצע הערבי. זו ארץ חילונית, שבה הנשים לא סגורות מאחורי רעלות ותריסים. כמו כן יש בעיראק כנראה יותר אפשרות למה שברנרד לואיס מכנה "התאגדויות וולונטריות", של אנשים. כלומר, אפשרות לנאמנויות שאינן נאמנות לשלטון או לשבט/חמולה, אלא לקבוצות מסוג אחר (איגודים מקצועיים, חוגים למיניהם, וכו'). ברנרד לואיס טוען שקיום התארגנויות וולונטריות הוא תנאי יסוד לקיום דמוקרטיה של אמת. ואולי יש מי שמעריך שבעיראק האפשרות לקיום תנאי זה חזקה יותר מאשר ב -נניח- ערב הסעודית... לכן- הדמיון שבנבנישתי רואה פה למלחמות קולוניאליות הוא, לדעתי בדמיונו בלבד. ולכן, מעבר להתנגדות הגורפת שלי להשוואות, אני רואה גם בעיה ספציפית בהשוואה הספציפית הזאת. אז אפשר להתווכח אם המלחמה הזאת הכרחית, או אפילו רצויה, ואם כן- האם באופן הזה. אבל השיקולים האמריקנים כאן, כפי שהם נראים לי, אינם שיקולים מהסוג הקולוניאלי. |
|
||||
|
||||
רציתי להביא לינק למאמר של לואיס, אך אבוי, הוא כבר עבר לארכיון, ועתה יש לשלם בעדו. (ואם אתה שונא לינקים זה אומר שניצלת הפעם...) |
|
||||
|
||||
בהמשך לדבריך: קולוניאליזם במובנו הקלאסי כרוך בהקמת מושבות מחוץ לגבולותיה של ארץ האם, ובהתנחלות אזרחית במושבות אלה (להבדיל מחיל מצב בארץ שנכבשה במלחמה). דומני שמעט מאוד אזרחים אמריקנים שואפים לעת עתה להתיישב בחבליה השונים של עירק. |
|
||||
|
||||
אני אכן חושב שדמוקרטיה בעיראק תהיה טובה יותר לכולם. למרות זאת, אני לא מאמין שהאמריקאים רוצים לייסד בעיראק דמוקרטיה, אלא אם מבינים דמוקרטיה במובן המקובל: "מדינה פרו-אמריקאית". |
|
||||
|
||||
ייתכן בהחלט שלאמריקאים יש מניעים נסתרים רבים, אך המניע הכלכלי מופרך לחלוטין. ברור לכל שהפסד הכספי של המלחמה עולה בכמה סדרי גודל על כל רווח עתידי שאולי ייצא ממנה. מההיבט הכלכלי זה למעשה הימור שנידון מראש להפסד. אתה יכול להשוות זאת למצב שתגיע לקזינו, ותהמר במאה דולר, כשסכום הזכיה הוא עשרה דולרים. |
|
||||
|
||||
זה לא לגמרי נכון. הכסף הזה לא הולך לאיבוד, הוא הרי מוזרם לתעשיה האמריקאית (או יותר נכון - לתעשיית הנשק האמריקאית), ולכן הוא משרת את הכלכלה האמריקאית. העובדה שארה"ב מתכננת להשתלט על בארות נפט באזור היא רק בונוס לזה. ולא סתם - בונוס כפול: גם האמריקאים ירוויחו כי יהיה להם יותר נפט למכור החוצה, וגם הם ירוויחו כי הם לא יצטרכו "לייצא" כסף כדי לקנות נפט מאופ"ק. |
|
||||
|
||||
אתה מתייחס להוצאות הלחימה בלבד. מה עם הפסד התוצר? מה עם הכסף שיוזרם לעיראק עם סיום המלחמה? |
|
||||
|
||||
איזה הפסד תוצר? זה לא צבא של מילואימניקים שהפסיקו לעבוד. תאמין לי, הגורם האמריקאי היחיד שמפסיד מהמלחמה הזו זה העיתונות. |
|
||||
|
||||
אני סתם זורק השערה לאוויר, אבל אני מניח שלמלחמה יש אפקט פסיכולוגי שגורם לירידה בצריכה ובתפוקת העבודה. |
|
||||
|
||||
גם אם זה קיים, קשה לי להאמין שזה משמעותי. |
|
||||
|
||||
מסורתית, מלחמה דווקא יוצרת בום כלכלי. קבלני חוזים ממשלתיים, סוחרי נשק וסחורות לצבא, קמעונאים שמתפרנסים מבהלת הציבור לפני המלחמה ועוד - כל אלה מרוויחים בגדול. הבורסות נוטות לגאות (כמובן בהנחה שאין תבוסה ניצחת או כיבוש של המדינה הנלחמת), בגלל ביקוש לסחורות קשות כמו זהב ונפט. אובדן ימי העבודה הוא כמעט שולי לעומת הבום שבא אחר כך - תחת הססמה "הצורך בשיקום המשק", הממשלות מנסות ליצור מקומות עבודה חדשים לחיילים משוחררים. שלא לדבר על בום הילודה שמגיע 9 חודשים אחרי כל מלחמה, שגורם לעלייה חדה בצריכה הפרטית. כמובן, יש גם מלחמות שהתקיימו בתקופת צנע וקיצוב, כמו מלחמת העולם השנייה (אבל גם שם ארה"ב שגשגה אחרי תום המלחמה). דוגמה הפוכה לזה היא מלחמת ששת הימים אצלנו. |
|
||||
|
||||
את מדברת על מלחמות בהן היה גיוס נרחב של כוח אדם, מעבר לכוחות הסדירים. במלחמות כמו הנוכחית, לא צריך ליצור מקומות עבודה לאף אחד, כי החיילים ממשיכים להיות חיילים, וגם אין בום משמעותי של ילדים, כי לא מדובר במסה כזו גדולה של בני אדם. |
|
||||
|
||||
כבר עכשיו נבחרות חברות בניה אמריקאיות (וכנראה גם אירופאיות) שישקמו את התשתיות האמריקאיות. באותו נושא. בשנת 1983 רמספלד היה שליח המיוחד של רייגן שניהל מו"מ עם סדאם חוסיין על בנית צינור נפט מעירק לים התיכון. בדיוק באותם הימים עירק הפציצה את אירן בטילים ובנשק כימי, אבל מצד האמריקאים לא נשמע הגה. החברה שאמורה היתה לבנות את הצינור היתה בכטל שאחד מבכיריה, ג'ורג' שולץ, התמנה כעבור זמן קצר למזכיר המדינה. |
|
||||
|
||||
צ"ל תשתיות עירקיות, אבל מי יודע? |
|
||||
|
||||
אל תשכח את חברות הספנות האמריקניות והבריטיות(?) שיובילו את הנפט ואת חברות המזון והתרופות מהארצות הנ"ל שייצרו את הסיוע ההומניטרי וכו' סביר גם שאחרי השינוי בצורת ומקור הנפט האמריקני והבריטי ארצות נפט שכרגע פועלות כיצאניות 1 עיקריות יורידו מחירים כמובן שהנ"ל מבוסס על הנחה בלבד אך (לדעתי) סבירה מאוד 1 מיקום חביב למילה |
|
||||
|
||||
בארה"ב מתווכחים כבר אם הרשת הסלולרית שתוקם בעירק אחרי המלחמה תהיה CDMA או GSM. לאמריקאים עדיף CDMA כי GSM נחשבת טכנולוגיה יותר "אירופית" ואילו CDMA תאפשר לחברת התקשורת האמריקאית קוואלקום לספק את רוב הציוד הדרוש. |
|
||||
|
||||
"העובדה שארה"ב מתכננת להשתלט על בארות נפט באזור היא רק בונוס לזה" גם אני רואה באינטרס הזה אינטרס אפשרי, אבל מעולם לא ראיתי ביסוס לכך שארה"ב מתכננת *להשתלט* על בארות נפט עירקיים לשם עשיית בוכטות. בטח שלא מספיק ביסוס על מנת שנתיחס לקיומו של תכנון שכזה כעובדה. מישהו יכול להרחיב מדוע הטענה הזו מבוססת (או מדוע היא עובדה), מעבר לזה שהיא נאמרת שוב ושוב? |
|
||||
|
||||
תגובה 138348 |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |