|
הראיה שהקומוניזים היה משהו חיצוני שנכפה על ההמונים ולב האומה או רוח האומה או ההמון לא היה נגוע בו מזכירה לי במידת מה את הטענות על גרמניה הנאצית או הקיסרות היפנית,הפאשיזים במקרה הגרמני היה נחלתה של אליטה קטנה משסולקה האליטה העם ''טוהר'' ואפשר לפתוח דף חדש. קשה לי לקבל את אותם תאוריות,כל משטר שמבסס את שלטונו במשך שנים בכל סיסטמה כל שהיא יש שכבות רבות בציבור שתומכות בו אחרת הוא אינו מצליח להתקים.
בחזרה למקרה העיראקי במהלך סוף השבוע מכל מלל הפרשנויות,הפרשנות או הניתוח בעל הערך הרב ביותר לדעתי היה של גיא בכור.הוא טען שהאוכלוסיה הסונית תמכה בסדאם לאורך כל הדרך משום שהוא הבטיח את ההגמוניה שלה.ללא סדאם או גורם כוח מרכזי אחר,הכורדים בצפון והשיעים בדרום ינצלו את המצב למסע נקמה בסונים והזהיר מפני לבנוניזציה של עיראק הפוסט סדאמית. לדעתו אם האמריקאים לא יציגו במהרה תוכניות ברורות ליום שלאחר המלחמה המבטיחות את המשך השלטון המרכזי בבגדד,והמבטיחות את שלום האוכלוסיה הסונית,הם יתקלו בהתנגדות עיראקית ניכרת משום שתבוסה סונית במלחמה משמעה אבוד ההגמוניה וחיסול על ידי הקבוצות האתניות האחרות במדינה.
|
|