בתשובה לרון, 27/12/00 19:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני אנסה לעזור לך להבין: קוראים לזה שיפוט מוסרי. רובנו עושים זאת, בתחומים שונים וברמות שונות, פעמים רבות ביום. השיפוט המוסרי גורם לנו לחשוב ש*ראוי* שכספי המדינה יחולקו בדרך כזו ולא אחרת. העובדה שבפועל הם מחולקים במשא וממכר סוסים רוחצים יד, גורמת לכך שבפועל הם לא ממש מחולקים כפי שנדמה לרובנו ש*ראוי* (למעט בני המזל שבנו, שחושבים שבגלל שאנו משטר דמוקרטי וכו\', ראוי שזה יחולק בדיוק כפי שזה אכן מחולק, בהגדרה). שאלה שונה לחלוטין היא כיצד לגרום לזה לקרות. אבל גם מי שאין לו תשובה, עומדת לו הזכות (ויש שיגידו, החובה) לזעוק שהמצב הנוכחי לא ראוי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואולם, מהו המנגנון שבו חברה מיישמת את השיפוט המוסרי, פוליטית? היינו, מה שנדמה לרוב כ*ראוי *צריך להיסגר במקח וממכר הפוליטי שמתנהל בצידו הגלוי בכנסת ובין כל מיני גופי לחץ בצד הנסתר. אלא הם התנאים בהם פועלת הדמוקרטיה (ובמידה זו או אחרת שיטות אחרות) ולכן הקביעה שאין המדינה צריכה לספק שירותי דת, למשל, איננה תקפה פוליטית כמו הדעה ההפוכה. המקום היחיד בו ניתן לממש את הרצונות המוסריים או האתיים הוא בית הנבחרים, עד כמה שהמצב הנוכחי מקומם או מספק. יחידים או קבוצות יכולים לנסות לקדם את דעותיהם בכל מיני אופנים, כולל האייל, כשהשיא אמור להיות הבחירות. בנוסף, דמוקרטיה איננה דיקטטורה של הרוב אלא התחשבות במיעוט. שים לב שאני מנסה להסתכל מן הצד הפורמלי של הדברים, ולא לשפוט אם מקוואות או סובסידיה ללימוד סנקסריסט צריכים להיות מסופקים על חשבון הציבור. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |