בתשובה לדובי קננגיסר, 27/12/00 22:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חופש הדיבור כשמו כן הוא - חופש הדיבור. אם מראש מצהיר העורך שישנם נושאים שהם מחוץ לתחום המגזין, או לחילופין, רשימת הנושאים שכן נכללת, זו זכותו כעורך. הוא יכול ולמעשה צריך לנמק את הרשימות הללו, ומי שרוצה לכתוב או לקרוא בעיתון, יתכבד ויתנהל לפי הכללים הברורים . בזאת העורך מיישם את זכותו שלו לחופש הדיבור והעיסוק. פסילת מאמר משום שהעורך חושש שהוא זיבולי שכל היא לגיטימית, אך אם העורך מצהיר על חופש דיבור כבסיס העיתון, הרי שיש כאן ניגוד מובהק. עורך הדין היהודי מטעם האירגון לזכויות האזרח בארצות הברית, שהגן על הנאו-נאצים לצעוד בסקוקי הסביר שאם הוא לא היה מגן על חופש הביטוי של נאו-נאצים שלא הוצאו מחוץ לחוק, הוא לא יוכל להגן על זכויות הזרחים השחורים במיסיסיפי. יש אמת בדבריו ,ונכונה האמרה שלחפש יש מחיר. לכן עמדתו של חן נתניהו, והוא עצמו ,הותקפו באופן כל כך נחרץ. מה שחשוב יותר הוא שמי שלא חשב כמוהו ולמקרא דבריו חשב שאולי יש משהו בדהריו, קיבל מספיק ארגומנטים כנגד. זה כוחו של חופש הדיבור. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |