בתשובה לדובי קננגיסר, 22/03/03 17:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההוראה השיגה לדעתי את המטרה (הבלתי-מוצדקת) של המחליטים להעביר לכאורה את האחריות מידיהם לידי האזרחים. אולי הם לא באמת מצפים להיענות גבוהה מצד האוכלוסיה (בפרט, לא נראה לי שנעשו פעולות להגברת ההיענות), אלא רק לאליבי "שאפת גז עצבים? זבש"ך. אל תגיד שלא אמרנו לך בערוץ 33 להדק את רצועות-הרקה". |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
צודקים הטוענים, שההסברים הטכניים בערוץ 33 עברו גבוה מעל ראשו של האדם הממוצע. אמרה אורנה לנדאו ב"תיק תקשורת": כשמדובר בעניינים של חיים ומוות, מותר לא להקפיד על עברית תקנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודקים. הדרך הטובה ביותר ללמוד איך עושים את זה, ואפילו בלי צורך לפתוח את הערכות, היא לקבל הדרכה אישית+מדידה בתחנה לחלוקת ערכות-מגן. כך היה ב-1990, וכך יכול היה להיות שוב בחודשים האחרונים, אלמלא נבחרה החלופה של אפסון הערכות בבתי האזרחים. יש לקוות שאם באמת היו חושבים ביום רביעי בערב בפקע"ר שהאוכלוסיה צריכה להיות מסוגלת להשתמש בציוד, היו דואגים לספק את ההסברים בפריים-טיים בשני הערוצים הטרסטריאליים ובהשתתפות פרסונות טלוויזיוניות בכירות. למעשה, אני חושב שאם פקע"ר היה יוצר את הרושם שזה חשוב, ערוצי הטלוויזיה היו דואגים בעצמם לכל השאר. גם הדיון הראשון ב"תיקתיק" היום סיפק כמה אבחנות נכונות, בהן זו של ירון לונדון: "לא אומרים לנו 'תרגעו'. אומרים לנו 'תרגעו!!!"', וזו של הפסיכולוג הצבאי לשעבר, שאפיין את הדיבורים כ"אינפנטיליים". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |