|
||||
|
||||
כל עניין הפרסונה כסוג של מסיכה ע"פ יונג נותן לי הארה חדשה במקצת על הסרט של ברגמן "פרסונה". שגם מומלץ ביותר לצפייה. בקיצור מסופר שם על שחקנית מפורסמת-מישהי שאמורה להחליף ולהקרין זהויות ששותקת וגם שפת הגוף שלה והפנים שלה קופאות כמעט לגמרי. אחות שמטפלת בה מספרת לה סיפורים מחייה ומתחילה להתחרפן כשהיא לא מקבלת את התגובה אותה ציפתה לקבל. טוב אני קצת עושה פה עוול לסרט-לא ספויילר או משהו סתם רדוקציה. בכל מקרה שווה צפייה-ניתן להשיג בעיקר באוזן השלישית. http://www.p-files.org חרת ביקורת תרבות |
|
||||
|
||||
סחה על המגזין החדש שלכם. קצת אבדתי בנבכי ההפוך על הפוך, אבל העיצוב יפה. |
|
||||
|
||||
אבדת? לי העיצוב הזה מקריס את האקספלורר כל פעם שאני מנסה להכנס לאתר... |
|
||||
|
||||
ומה אנחנו רואים לנגד עינינו אם לא את גליון אפריל-מאי? כמו מגזינים מסויימים בחו"ל ששולחים למינויים את הגליונות חודש לפני שהם מופיעים על הדוכנים, או מוסף סופ"ש שמצורף לעיתוני יום חמישי. |
|
||||
|
||||
האתר בהרצה-ואתם גולשי האייל נבחרתם כדי לבחון אותו (טוב נו, סוכנת מכירות אני כבר לא אהייה...:) בכל מקרה הגיליון הסופי ייתגבש בתחילת אפריל ומכאן יהייה דו-חודשי בצורה סדירה. עדיין אנו סובלים מבעיות טכניות ובעיות הגהה-יותר מדי דיסלקטים במערכת אחת. |
|
||||
|
||||
ביקורת ראשונית על כתב העת שלכם: א. המאמרים קצרצרים, ביקורת תרבותית צריכה להיות קצת יותר מעמיקה. בינתיים ההרגשה שלי היא שאתם נשארים בתחום הדאחקות. ב. אתם תל-אביבים להחליא. די, צאו מהבועה. אתם לא מקומון, אתם באינטרנט. תתחשבו גם באלו שהם לא חלק מהסצינה המאוד מסוימת שלכם. ג. יש מאמרון אחד על מדריכים "איך להיות ... בעשרה שלבים פשוטים" - נראה כי המדובר במדריכים בדויים, אבל אין אינדיקציה לכך בשום מקום. לכתוב ביקורת על ספרים לא קיימים זה טריק חביב ומוכר, אבל במגזין תרבות שטרם פרסם ביקורת על ספר שכן קיים - זה בעייתי, ואי קיומה של הבהרה בשום מקום היא בעייתית עוד יותר. ד. אחת לחודשיים?! זו אמנם שיטה נהדרת לדאוג שתעברו את חצי השני הראשונה, אבל זאת חרא של שיטה להיות מגזין באינטרנט. גם אחת לחודש זה הרבה (למרות שאוקפי ודג אנונימי ז"ל מתפרסמים באופן הזה), אבל אחת לחודשיים זה פשוט בלתי נסבל. במיוחד שאין שום אינטראקציה בין המגזין לקוראיו (כמו, למשל, תגובות קוראים). אני ממליץ לכם לשקול מחדש. ה. אללי - תחליפו את העיצוב הנורא הזה! ו. יופי של לוגו, אבל ה"חתרנות" (הממסדית משהו) שלו היא די יומרנית, ויקשה עליכם לעמוד במשימה הזו. לתשומת ליבכם. |
|
||||
|
||||
מצטרפת לדברי חברי. ובמחשבה שנייה: לא ברור לי למה מישהו יוציא כל כך הרבה אנרגיה על יצירת פארודיה פוסט מודרנית על הפוסט מודרניזם, שהוא בעצמו פארודי. הרבה קטעים, כמו למשל הסיפור על המלחמה בחרמנות, ארכנים ומייגעים. יותר חשוב מללמוד לכתוב זה ללמוד למחוק. |
|
||||
|
||||
וכאן הגעת לנקודה העיקרית שבעייתית בפוסט-מודרניזם - אסור למחוק. |
|
||||
|
||||
אבחנה יפה שמזכירה את המאפיין העיקרי של הNew Age, אחיו הקטן והעוד יותר מופרע של הPM: גם אסור להתווכח. |
|
||||
|
||||
בתערוכת ''להתאבד ביום שמש בהיר'' התגלגלתי מצחוק. |
|
||||
|
||||
וביקורת האסנציאליזם והגזענות - 10 בסולם קארל פופר. ומלא חן ואסטטיקה מעודנת ויפהפיה, וטקסט מדוייק ובהיר. ישר כוחה. הלאה האון המסרס castrative potency און הבנייה והחסד המפוייס/לוחמני לשילטון המאיין עצמו |
|
||||
|
||||
תודה תודה, ובכן כנראה שהיינו צריכות לציין מראש שמדובר על פארודיה\\סאטירה. רוב האנשים לא הבינו זאת ובצדק (קו אירוני מעודן וכו'..) כבר יש לנו פורום וניתן להגיב. כמו כן ישנם מספר ליקויים ידועים שאנו עמלות לתקנם. וכן אנו תל-אביביות מחליאות, אך אנו מודעות לכך וצוחקות על זה... p-files.org
|
|
||||
|
||||
מדובר על=מדובר ב |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |