|
||||
|
||||
ידוע כמי שהפך ל"גורו" של דורות שלמים הודות לספר ההגיגים שלו "החיים כמשל " ( שלאחרונה יצאר לאור מחדש בתוספת יומן הכתיבה שלו ). מה שידוע הרבה פחות הוא ששדה היה גם במשך קרוב ל-20 שנה הכותב הקבוע של סיפורים בהמשכים וסיפורי קומיקס של המגזין "הארץ שלנו". בסיפורים אלה הראה את עצמו ככותב הקומיקס הישראלי המוכשר ביותר של כל הזמנים . בין סיפורים אלה היו סיפורי מתח , ריגול ומדע בדיוני רבים. והסיפור האחרון היה סיפור מלחמה אולי הטוב מסוגו בעברית על שני לוחמים ישראליים שנלכדים מאחורי קווי האויב במלחמת יום הכיפורים . ראו : פנחס שדה כותב קומיקס |
|
||||
|
||||
שמחתי לראות שקם אתר חדש לזכרו של פנחס שדה, למרות זכרון לא מלבב במיוחד שיש לי מאישיותו. מדובר בסדנה לשירה בהנחייתו שהשתתפתי בה ב"בית עגנון" לפני 17 שנה, שבה ירד על השיר שהצגתי בצורה בוטה מאד, כ"שיר שאין בו טיפת אומץ". עזבתי בהפסקה. כבר הסכנתי עם זה שסופרים ומשוררים גדולים לא חייבים להיות נחמדים, ובכל זאת כשפוגשים את העובדה הזאת באופן אישי, היא הולמת לך בפנים. |
|
||||
|
||||
סופרים ומשוררים גדולים ( וגם קטנים ) הם בדרך כלל לא אנשים נחמדים ( כמו רוב המין האנושי ) , זה כנראה הכלל ולא היוצא מהכלל , אם להסתמך על תולדות חייהם של אישים החל משקספיר דרך טולסטוי ודוסטובייבסקי וכלה בפנחס שדה . שדה בכל אופן היה לא נחמד אפילו לגבי הסופר הממוצע כפי שמראים אירועים שונים בחייו שבהם היה מעורב בקשר עם תיכוניסטיות שהתאבדו וכו'. |
|
||||
|
||||
הערה לחזיר האלמוני ולאלי, מידע אישי: לא שמשוררים הם בד"כ לא אנשים נחמדים - הם בד"כ *אנשים לא נחמדים*!, וראה מקרה דוד אבידן ז"ל, שהיריעה תקצר וגם מפאת כבוד המת לא אביא מסיפורי אינחמדותו, בייחוד אל נשים שאהבוהו (הבן לא אבין מדוע. וירטואוזיות לשונית היא סיבה גרועה, הגם שמאוד שגורה, להתאהבות. וכאן קריאה נרגשת לבנות ישראל: היזהרנה!) |
|
||||
|
||||
ומאז אתה הולך בדרכיו? |
|
||||
|
||||
חזירים הם דווקא חיות מאד נחמדות (גם איילים). |
|
||||
|
||||
תגובה 148535 וגם תגובה 148538 |
|
||||
|
||||
מצטער על חוסר השליטה הרגעי על המקלדת. אבל מישהו היה צריך להגיד לו את זה. |
|
||||
|
||||
נתק את המקלדת מהמחשב ולא תצטרך להצטער. |
|
||||
|
||||
בשביל כמה קטעים לא מוצלחים במכלול מוצלח, חבל לנתק את המקלדת. לעומת אחרים שלא ננקוב בשמותיהם, שמוטב היה לו מלכתחילה לא היתה להם מקלדת מחוברת למחשב. |
|
||||
|
||||
שגיאת הדפוס המשעשעת ביותר שאני מכיר נמצאת בעמוד 413 של "החיים כמשל" (מהדורה ראשונה, כמדומני). ניתן לראות אותה ב- http://www.stanford.edu/~yuvaln/typo.gif . פרס האייל המצטיין יוענק לראשון שיסביר מהו מקור המספר 23 בפיסקה הנ"ל (להפתעתי, כמעט כל מי שהראיתי לו אותה לא קלט את זה מייד). |
|
||||
|
||||
"23" הוא מספר בעל משמעות מיסטית עצומה לדור מקימי המדינה, בשל אסונם של כ"ג יורדי הסירה, וגם בשל מאורעות שנת 1923. מדובר, אם כך, בקריאת התפעלות (משהו כמו "יו!" בקרב ילדים כיום). ("צב" בכתב-יד שפוענח באופן שגוי, כמובן). |
|
||||
|
||||
הצב מופיע אצלי בעמוד 420, וזה כנראה מה שטל אמר, אלא שהסברו שלו לא יורד לעומק הענין, כלומר, מדוע שדה כותב צב שנראה כמו 23. כמה עמודים לפני הצב (עמוד 415 אצלי) פנחס שדה מתנבא ומשגר רמז לעתיד, באופן המראה כי חזה את היובל נובים והאינטרנט : "אם ספר זה יופיע אי פעם בדפוס, אבקש מאת הקורא (אשר איני יודע מי יהיה, והיכן ואימתי יחיה) כי יאמר לעצמו: ספר זה נכתב בעת החושך." הבה נזכור ונזכיר כי שדה היה עני מרוד, וגר בעליית גג כשכתב את הספר. הוא הסתפק בלחם, גבינה, תה, טבק, ונרות. כשהמצב החמיר ויתר על הגבינה והנרות. |
|
||||
|
||||
והוא מופיע בתור "23", או בתור "צב" אצלך בספר? |
|
||||
|
||||
"והנה מתגלה הדבר: צב! אפור," כך זה מופיע בספרי, שהנו הדפסה שביעית, ונדפס ב-1984. גם בעצלתיים (בעצלתבם) תוקן. |
|
||||
|
||||
ואני בכלל חשבתי שהתכוונת ל''בעצלתבם''. |
|
||||
|
||||
כתב בנוסף לסיפורי קומיקס מרובים גם סיפורי הרפתקאות לא מעטים עבור המגזין "הארץ שלנו" כולם כמו הקומיקסים תחת שמות בדויים, הוא התבייש בהם. בין אלה היה גם סיפור על איש הג'ונגל טרזן בשם "טרזן ותעלומת האטום" ועל כך ראו : פנחס שדה כותב טרזן |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |