בתשובה לדורון הגלילי, 20/03/03 10:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההנאה מההתחפשות 1 יכולה להיגזר משני דברים: א. מידת הדמיון למושא התחפושת, מה שנגזר בדרך כלל מהכישורים הטכניים של המתחפש. ב. ידיעת הפער/דמיון שבין המחופש לתחפושת, והפקת הנאה מהיחס שבין שתי הפרסונות. זה תופס גם אם המחופש דומה מאוד למושא התחפושת (מכאן ההנאה שבצפייה בכפילים), וגם אם הוא שונה ממנו מאוד. השוני, אגב, מכניס לתחפושת ממד הומוריסטי ו/או אמירה חתרנית (גבר שמתחפש לאשה, אשה לגבר, מבוגר לתינוק וכדומה). להרגשתי, פרמטר א' חשוב יותר בסביבות אנונימיות יחסית - למשל, בדיסנילנד מסתובבים השחקנים שמחופשים לדמויות דיסני. לא מעניין אותך מי השחקן בפנים, אלא עד כמה התחפושת מרשימה. כי אם התחפושת תהיה עלובה טכנית, ומיקי מאוס לא יהיה דומה למיקי מאוס, אתה פשוט תבקש את הכסף שלך חזרה. כנ"ל בכל קרנבל. פרמטר ב' משחק תפקיד גדול יותר בסביבות לא-אנונימיות. כמו בהילולה כפרית, כולם ידברו על "מי התחפש למה", וישאבו עונג מהפער - "מה, הפחדנית הזאת התחפשה לז'אן ד'ארק?. או: "איך מתאים לו להתחפש לדון קישוט, איזו הברקה". אז בוודאי שאלמוני *יכול* להתחפש, אין חוק נגד זה, ואף נוכל להפיק מזה את חוויה א'. אבל חוויה ב' היא החשובה יותר בעיקר בסביבה לא אלמונית - והאייל הוא סביבה לא-אלמונית 2. מעניין יהיה לבדוק את חווייתו של מושא התחפושת. אני מניחה שהיא תיגזר ממידת העור העבה/אגו שביר שלו. 1 אני בכוונה לא מתייחסת לחווייתו של האדם המתחפש עצמו, אלא רק לחווייה של הצופים בו. 2 וניקים, לפחות לצורך העניין הזה, הם זהויות ככל זהות. לא משנה שאני לא יודעת מה השם ומספר הזהות של רובם - בשבילי הם דמויות מובחנות, קבועות יחסית, שיש להן מאפיינים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מספרים שבתחרות צילומים של המתחפשים לאלביס, זכתה במקום השלישי תמונתו של המנוח עצמו. ____ ועל כך אומרים האנגלים שהתאומים ג'ון וג'ק היו מאד דומים, אבל בכל זאת, ג'ון היה דומה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה, אני רואה שהפנמת1 אחדים מהטיפים שנתתי להתחפשות מוצלחת, ותמהני אם מישהו הבחין בהתחזות. ____ 1 אלא שאין צורך להגזים, לא התכוונתי לבדיחה בלתי מוצלחת עד כדי כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חביב, אפילו עלית על נקודה נוספת, שלא נתתי בטיפים המקוריים, אלא שמרתי אותה לקורס ב' (גלילי למתקדמים), קרי שילוב של מילים אשר אינן נמצאות בשיח היומיומי (אם כי אני הייתי כותב "תמהתני האם" וגו'), אלא שכשלת בפרק הראשון למבוא: המשפט לא היה ארוך ומורכב דיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וקרה גם ששני סוסים היו דומים מאד, וכדי להבדיל החליטו לקצץ לאחד את הזנב, אבל המקצץ היה שיכור וקיצץ לשניהם. ואז שמו לב שהסוס השחור קצת יותר גבוה מהסוס החום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האייל הוא כן סביבה אלמונית. את מכירה רק כמה שמגיבים בניקים קבועים, ונדמה לך שאת חיה ב"סביבה כפרית" ומכירה את כולם. את לא מכירה את כל קוראיו הפאסיביים הקבועים של האייל. וגם לא את כל האלמונים המגיבים, שמספרם שמור בסוד במרתפי המסדר (את תכירי אותם, אם תמשיכי ללכת בדרכי א. הראשון). האייל הוא לאלמונים!!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתערבת איתך שאתה לא אלמוני באמת. פורים עבר כבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי לתקוף אלמונים, לפחות לא במסגרת הדיון הזה, וסליחה מטלה בר. הקוראים הפאסיביים, כן ירבו, הם קוראים ולא כותבים, צופים ולא משתתפים. זה הבדל גדול. מי שמשתתף במשחק הזהויות באייל הוא הכותבים בניק קבוע ומולם האלמונים, ימנו כמה שימנו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |