 |
ההצעות שניתנו לערפאת בשיחות הנוכחיות אינן לפנינו. ישנן רק הדלפות שונות, מלוות הכחשות של ברק ולשכתו. אבל בכל זאת, לפי סימנים שונים אפשר לנחש מה קורה. בעיני המידע המשמעותי ביותר בא דווקא מפיו של ערפאת: "בהצעות החדשות ישנן כמה מרכיבים דומים לאלה שהיו בקמפ דויד". מכאן ניתן להסיק שישנם גם מרכיבים שבהם יש שוני. כלומר קיימת זחילה לכוון הצד הפלשתיני.
אני מעריך שברק לא יגיע לבחירות האלה עם הסכם שלום. מבחינה זו אין שינוי. האופציה היחידה להסכם, היא הסכם ביניים, ללא הצהרה על סיום הסכסוך וויתור על התביעות הפלשתיניות. זו בעיני, אגב, האופציה הגרועה ביותר, גרועה יותר מהסכם תוך ויתור על הר הבית, וגרועה יותר מהיעדר הסכם.
בעניין, זה רציתי עוד להוסיף שההכרזה על הבחירות והכניסה תוך כדי כך למו"מ גורלי, תוך רצון להגיע במהירות לאיזה שהוא הסכם שיוצג לבוחר פסולה בעיני מבחינה ציבורית. כאשר באים לבוחר עם הסכם, בעצם, שינוי במצב כבר נעשה. הצבעה כנגד הסכם שלום איזה שהוא ואפילו הסכם רע, אינה מעשה פשוט, וכאן מדובר בהסכם שמנוגד בפרוש להכרזות ברק לפני הבחירות שלא יחלק את ירושלים.
והטענה שלי היא שבכל מקרה גם אם יבוא ברק עם הסכם, גם אם יבוא לבחירות ללא הסכם, גם אם יזכה וגם אם לא יזכה בבחירות, האלימות הפלשתינית הביאה להם הישג, כי ההצעות האלה נרשמו, ותהווינה איזה שהוא בסיס להמשך כל תהליך מדיני.
הדוגמה הבולטת ביותר למנגנון שתיארתי היא הסכמתו של נתניהו לדון עם הסורים על שלום על בסיס הגבול הבין לאומי, תוך וויתור על ההתיישבות שם. קשה להסביר את הצעד הזה ללא ההסכמה המוקדמת של רבין לוותר על הגולן, למרות שלא ניתנה במסגרת הסכם. אני מעריך ש "הרעיון המבריק" הזה לא היה יכול לעלות על דעתו של נתניהו ללא התקדים ההוא.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש