|
אתה פירקת את הטענה שלי לויכוח המסורתי של איכותני מול כמותני. לא על כך דיברתי. אני מנסה לטעון (אכן לא בהצלחה מרובה, על כך אין ויכוח) שהמחקר הכמותני מצומצם (בעיקר) לתחום מתמטי מאוד מסוים (איסוף מידע וניתוחו ע"י סטטיסטיקה) בשל חסרון יכולות מתמטיות של רוב החוקרים במדה"ח (ובכך אני לא מסכים עם נגה שטוענת שהתואר הראשון העלוב לא פוגע בתחום מחקר זה) למרות שלדעתי אולי אפשר ליצור מודלים מתמטיים לתיאור התנהגות אנושית, כמו שאפשר ליצור מודלים מתמטיים להתנהגות מערכות דינאמיות אחרות (ממזג אוויר ועד דפוסים במעוף של יתושים).
במילים אחרות: בכמותני מתרכזים יתר על המידה בתחום מצומצם של המתמטיקה (סטטיסטיקה). באיכותני יש נטיה להגזים במלל ורעש מיותר (שמזכירה לפעמים פובליציסטיקה יותר מאשר מחקר מדעי), במקום בטענות פורמליסטיות, לוגיות, סדורות וניתנות לבדיקה אמפירית - אשר ניתן באמת לבדוק את הקשר שלהן למציאות.
ה"שעשועים" כדוגמאת חלק נכבד מהמאמרים וה"מחקרים" שזורקים עלינו בתואר ראשון במדה"ח, שהם ברוב המקרים לא יותר מאשר דיעות של אנשים שבמקרה גם עוסקים במדה"ח, הם לא מדע ולא נעליים. כבודם במקומם מונח (והם אף חשובים למחקר מדעי כמו שדיונים פילוסופיים מטא-מדעיים חשובים להתקדמות במדע), אבל מדע זה לא (עפ"י דעתו הלא מחייבת של סטודנט ממוצע לחלוטין בתואר ראשון).
|
|