 |
|
 |
||
|
||||
 |
בתיאוריה אפשר היה להעלות את הרעיון שדיקטטורה נאורה טובה יותר מדמוקרטיה בלי לעשות את הקישור לאינטליגנציה של קבוצות אוכלוסייה. ניתן היה לומר שבגלל שמרבית האנשים לא מספיק מבינים בממשל ובפוליטיקה, עדיף שישלטו עליהם מומחים ואינטליגנטים שיודעים מה הם עושים. רעיון זה עלה כבר אצל אפלטון ב"מדינה", שם הוא טוען שדמוקרטיה היא צורת השלטון הגרועה ביותר. אם אתם זוכרים, לאחר בחירתו של ראש ממשלתנו הנוכחי הוא "הבטיח" מריטוקרטיה - שלטון של מומחים. אבל, כפי שכותב המאמר השכיל להראות, הטענה הזו גוררת איתה צורת מחשבה שמגדירה מי יכול לשלוט ומי לא. תמיד, אבל תמיד, מי שמעלה את רעיון "הטובים לשלטון" חושב שהוא אחד מהטובים הללו עליהם הוא מדבר. מועלה כאן אידאל, השלטון ינתן בידי מי שיכול לשלוט. התמונה המועלה היא זו של שליטים רגועים ושקולים שתמיד טובת המדינה לנגד עיניהם והם מוכנים לוותר על האינטרסים האישיים שלהם לטובת הכלל. ההנחה המובלעת מאחורי כל תיאורית הדיקטטורה הנאורה היא שהאידאל הזה אכן מתממש הלכה למעשה. הכשל כאן הוא זה: ברגע שמגדירים את בעלי הכישורים לשלוט על בסיס השתייכות לקבוצה, נותנים להם בעצם יד חופשית לעשות כרצונם. אם אין כללים ואמות מידה חיצוניות לכשירות השלטונית, כל דבר שהם עושים הוא "נכון" ו"צודק" מתוקף הגדרתם כשליטים נאורים. הפתרון לכשל הוא כמובן העמדת כללי ממשל חיצוניים הקובעים מהו "הנכון" ו"הצודק". מרגע שכללים אלו נקבעו *ויש עליהם הסכמה* הם הופכים לנכונים וצודקים, עד אשר ההסכמה הזו תחלוף מן העולם. כל זמן שכללים אלו בתוקף, כל מי שפועל על פיהם הוא כשיר לשלטון ולהפך, מי שאינו פועל על פיהם אינו כשיר. וזאת, ללא קשר להשתייכותו לקבוצה כלשהי. למצב זה קוראים בימינו מדינת חוק. וכדי למנוע תרופה למכה אני רוצה להדגיש שאינני מאמין בצדק או מוסר אבסולוטיים, ולכן אני מגדיר אותם על בסיס הסכמה. אבל זה דיון אחר לגמרי ואינו ממין העניין שנדון כאן. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |