 |
|
 |
||
|
||||
 |
אלוהים החליט לתת סימן בקשר לדעתו על ההשוואה כאן בין היהדות ללקוטה. היום בעיתון "הארץ" ראיון עם שוקי בן-עמי,יהודי-אינדיאני בעקבות הופעת ספרו ,"נוצה שסועה" על נשמה אינדיאנית במאה שערים. ("מנהגי שבט הלקוטה הם בעיני היהדות הבסיסית") לינק מומלץ: |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את הכתבה המרתקת. ציטוטים מעניינים: "בן-עמי מוצא נקודות רבות בין היהדות לבין האמונה האינדיאנית. כמו האל האחד..." "יש סברה שמוצאם של האינדיאנים מהשבטים שאבדו לעם ישראל" (יכול להסביר את סיפור האינדיאנים (המאורע) כעיוות של מעמד הר סיני ושילובו בדת האיניאנים). "לדברי בן-עמי, החברה האינדיאנית היום שוקעת ברחמים עצמיים ולא עושה דבר כדי לשקם את עתידה...הספר הוא בעצם אנדרטה לחברה שהיתה ואיננה עוד." (בניגוד ליהדות שחיה ובועטת כבר 3300 שנה) תודה על הלינק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שציפיתי למשהו אחר ממבקש אמת כמוך,פרט לציטוטים חלקיים שיעוותו את רוח הדברים של בן-עמי. אז לטובת מי שלא נכנס לקישור,הנה נקודות השוני המהותיות בין היהדות לאמונת הלקוטה: "ואולם שוני מהותי בין היהדות לאמונה האינדיאנית נעוץ, לדברי בן עמי,ביחס אל הטבע. "היהדות התרחקה מהמקורות שלה - מהטבע, מהבריאה", הוא אומר. "לפני כמה זמן פגשתי חבר רב, והוא הזמין אותי לבית הכנסת לספור אתו את ספירת העומר. 'יש סודות גדולים בספירת העומר', הוא אמר לי ביידיש. נשארתי לחכות לו בחוץ, וכשהוא יצא אמרתי לו: מה ספרת, מה הסוד הגדול? ראית פעם גרגר חיטה? לך תתבונן באיכר שזרע פעם חיטה, ויום יום יוצא להסתכל בעננים ומתפלל לגשם, וכשהגשם לא בא בעתו לבו נחמץ, וכעבור שנה הוא יוצא לקצור, נדקר בשלפי שיבולים, ואחר כך טוחן את הגרגרים ויש לו שקית קמח - וכל חייו טמונים בה. זאת הקדושה, אלה הסודות הגדולים. לא לעמוד מול ארון פורמייקה בלי לדעת איך נראה גרגר חיטה ולמלמל משפטים. "אחד הציוויים המרכזיים לאדם הדתי הוא 'והגית בו יומם ולילה', 'בו' זה הבריאה. אם מתבוננים בבריאה מקבלים תשובות לכל דבר. היהדות היום היא כמו אדם שקונה טלוויזיה ונצמד לחוברת ההוראות. במקורות נאמר, 'כי תבואו אל הארץ ונטעתם בה' - תראי לי עץ אחד בשכונה חרדית שנטע אדם חרדי. היהדות רואה באדמה עפר, דבר נחות, ולעומת זאת האינדיאנים רואים בה אמא, דבר עצום וקדוש". גם דמותו של האלוהים שונה ביהדות. "אצל האינדיאנים האל לא מעניש, הוא אוהב ונוכח בכל מקום", אומר בן-עמי. "אין גיהנום. הטובים והרעים מגיעים לאותו מקום. האלוהים שם הוא לא אדון ברגמן מהמכולת, שהיה רושם בפנקסיו השחורים את חובותיהם של הלקוחות, מנהל הכל בפנקסנות קטנונית ובסוף טועה לרעתך". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"והגית בו יומם ולילה" - איך יודעים ש"בו" זה הבריאה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני השתדלתי להוציא מהמאמר את העובדות ולא ההשערות כפי שעשית ולא לעוות את האמת - בו נבחן את הדברים לעומק ונראה מי מעוות את האמת: א) "'והגית בו יומם ולילה' 'בו' זה הבריאה" - צר לי לומר זאת אבל מי שרשם זאת מראה חוסר ידע בסיסי בתורת ישראל - תרשה לי לצטט את הפסוק שבו מופיע הביטוי והגית וכו' והפסוק שלפניו. ספר יהושוע - פרק א (ז) רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ משֶׁה עַבְדִּי אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ: (ח) לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשֹוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל *כעת גלוי וידוע מי הביא חצאי דברים על מנת לנסות ולהצדיק את טענותיו. כך נפלה לה אחת הטענות המרכזיות במאמר - שדי ברור מדוע לא הבאתי אותה לפני הקורא - היא טענה מופרכת לחלוטין. ב) רציתי לדבר על העם האינדיאני ההוא שנמצא קיום במשבר ושסבל כל כך הרבה שזה ממש לא מסתדר עם אמונת האל הלא מעניש - אבל לפי דעתי סעיף א מספיק להראות עד כמה רב העיוות בעיתונות ובכלל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |