בתשובה לירדן ניר, 12/03/03 12:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לאחר שכתבתי את תגובה 135187 עברתי שוב על פני התגובה הזאת שלך, וקצת מפריע לי, איך נגיד, הבטחון שלך ש"לבעל כינוי שזהותו כאדם חסויה, השם הטוב הוא לא עד כדי כך קריטי". אתה בטוח? מה מביא אותך לקבוע אם "השם הטוב של כינויי" הוא קריטי לגבי או לא? סופרים/ עיתונאים רבים משתמשים בשם עט, בארץ ובעולם. שם העט שלהם, אם הם משתמשים בו באופן קבוע, הוא חלק מהזהות שלהם, וחשוב, ליחסים שבינם לבין קהלם, לא פחות מהשם שמשרד הפנים רשם בתעודת הזהות. מדוע אתה נצמד כל כך לפורמליסטיקה של תעודת הזהות? השם שהאדם נותן לעצמו, ושהולך איתו ושנצרב במוניטין שלו, הוא האדם לא פחות ואולי אפילו יותר מהשם שהמדינה נתנה. חוץ מזה שהשם שאני משתמש בו מבוסס על השם "הרשמי" שלי, ואני רואה את עצמי זכאי לעשות איתו כל מיני שימושים. אבל לגבי האיל הקורא, כל עוד אני כותב בו בשם הזה, בין אם הוא אמיתי ובין אם הוא כינוי, א. הראשון ראוי לאותו יחס שראוי אליו ירדן ניר, אביב י. או כל אחד אחר, כולל ברקת, שוטה הכפר הגלובלי, העלמה עפרונית ואחרים הכותבים בכינויים קבועים. וכל עוד, עד כמה שידוע לי, לא נוספו כאן כותבים נוספים בשם א. הראשון, או שזאת לא הפכה להיות ברירת המחדל האופציונלית לתגובות, אז תמיד אני (או ירדן, או דובי, או לא משנה מי) הוא אחד בעוד שאלמונים יש אלף היכולים לרסס מכל כיוון, בעוד שלי יש רק את עצמי, והמרחק ביני לבין "אלמוני" לפיכך הוא הרבה יותר גדול ממה שאתה מנסה לקבוע. אני מבקש לחתום את הדיון שהתפתח פה בגללי בנושא האלמונים ומצטער על זה שזה חרג משליטה לא מעט בגלל שנסחפתי מעבר לצורך ל"נחיתוֹת" על אלמונים (אודה שלפעמים נהניתי מזה). הכל התחיל באלמוני שעשה לי משהו מרגיז ולא היתה לי דרך להגיב אליו אישית ומצאתי את עצמי רב עם כל האלמונים, אבל האם לא בדיוק זה מה שממחיש את הנקודה? האלמונים חסינים, אני כא. הראשון לא, ומקבל את ההערות באופן אישי (הספקתי גם לקבל דוא"ל נוזף מדובי. כמה אלמונים זכו לכך?) למרות שהן לא פוגעות בשמי שבתעודת הזהות. זהו, חתמתי את שלי ונשבע שלפחות אשתדל לא להיגרר פה לויכוחים עם אלמונים ועל אלמונים. ולסיום, קצת שירה, מאת זלדה, בהקשר לעניין: לכל איש יש שם שנתן לו אלוהים ונתנו לו אביו ואמו לכל אישי נתנו לו קומתו ואופן חיוכו ונתן לו האריג לכל איש יש שם שנתנו לו ההרים ונתנו לו כתליו לכל איש יש שם שנתנו לו המזלות ונתנו לו שכניו לכל איש יש שם שנתנו לו חטאיו ונתנה לו כמיהתו לכל איש יש שם שנתנו לו שונאיו ונתנה לו אהבתו לכל איש יש שם שנתנו לו חגיו ונתנה לו מלאכתו לכל איש יש שם שנתנו לו תקופות השנה ונתן לו עיוורונו לכלאיש יש שם שנתן לו הים ונתן לו מותו |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |