|
||||
|
||||
השאלה היא, כמובן, מהם גבולות האחריות. כבר סיפרתי, כמדומני, שקראתי תלונה של יצרן סולמות אמריקאי על כך שהוא צריך להדביק 27 (כך) מדבקות אזהרה שונות על כל סולם שהוא מוכר בכמה דולר. כל פעם שאיזה אידיוט מציב את הסולם על רצפה רטובה בזוית בלתי אפשרית או מטפס על הסולם כששתי ידיו אוחזות דליי סיד, היצרן ההוא מוכרח להדביק עוד מדבקה. אני לא רואה איך סופר יכול להגן על ילדים שמסתובבים שם בלי השגחה אלא אם כן יציב את כל מוצריו בגובה רב, ומכאן פחות שטח מדף ומכאן העלאת מחירים שאני, לפחות, אתעצבן ממנה. אחרת תמיד יימצא הילד שיצליח להפיל על עצמו בקבוק או להיחנק מנייר טואלט או לצלול למקפיא הבשר, להירדם שם, ולהתעורר רק בפריזר של מי שקנה אותו במבצע. בטרם תיארנו את מות הננס (סליחה, מר ינאי) כבר פשט הסופר את הרגל. |
|
||||
|
||||
ועובדה שאותו יצרן מדביק את המדבקות. אני לא רוצה להתקטנן עד למקרי החנק מהזיתים שבחביות (הידעת שאפשר להחנק מבליעת הגבעול הקטנטן של הזית?), אבל אצלי בבית למשל, חומרים רעילים מצויים הרחק מטווח ידה של הננסית. ואני מצפה לכך גם משאר בני משפחתי לא כל שכן מאנשים שלהם אני משלמת. ברור לי שסידור המדפים נעשה מתוך שיקולים לוגיסטיים (מתוך הנחה שאתה תקנה את מה שאתה מגיע אליו ותתאמץ פחות להגיע למדפים הגבוהים) ובכל זאת, מידת אחריות בסיסית חייבת להנקט. אני לא פוסלת את אחריותה של האם שצריכה היתה להשגיח על ילדה, לא כל שכן כשמדובר בילד פעיל שמתרוצץ לבדו ואיני מסנגרת עליה, בעיקר משום שאיני יודעת באיזה גובה באמת הונח הבקבוק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |