 |
מצטער על ה"עיקוב" בתשובה, אבל כל השיחות האלה על תירס עשו אותי רעב.
אני עומד עדיין מאחורי כל מילה שאמרתי (כולל "קלח", כי זה היה ציטוט מתגובתה של ד"ר קננגיסר). אני עדיין חושב שנשים רבות מאפשרות לעצמן לשאוף לפחות, ואני חושב שזהו גורם משמעותי לא פחות מהדיכוי הגברי. אבל (וזה אבל משמעותי) - אני לא מאשים את הציבור הנשי בכללותו בחוסר שאפתנות (ואני בטוח שכולכן נושמות לרווחה עכשיו). אני רק טוען שאלפי שנים של חינוך לכניעות לא יכולים להעלם תוך חמישים-שישים שנה של הטפה לשוויון.
בלי קשר, אני חושב שרוב האנשים הלא-שאפתניים חיים באושר רב הרבה יותר מאלה שדוהרים במירוץ החיים. היה יכול להיות נחמד אם כולנו היינו כאלה. היינו (כל שבעת בני האדם שהיו מרכיבים את המין האנושי) יושבים מסביב לעץ, אוכלים גרגרים, שרים לעצמנו שיר קטן ושמח, ומתים מזקנה בגיל 15.
בתאבון.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש