|
אני חושב שגישתו דומה מאד לגישה ש-(נדמה לי) הוצגה על ידי אפיפודוס: כל מערכת היסק ומערכת עקבית של אקסיומות מגדירה יקום פוטנציאלי (או...משהו כזה).
אפיפודוס מאמין ש"קיום פיזי" שקול ל"קיום לוגי" במובן הזה, ולכן יש טעם לדבר על קיומם של כל היקומים האפשריים. המאמין באלוקים, לעומת זאת, מאמין באלוהים. אלוהים, כמובן, אינו מוגבל לחוקי לוגיקה כאלו ואחרים ולכן הקיום שלו *מנותק* מקיום (או יקום) ספציפי וקודם להם. מכאן שכל אחד מהיקומים האלה הוא ביטוי של אלוהים (אבל ביטוי *מצומצם* שלו. היטל, בעצם). אלוהים יכול לעשות הכל - גם דברים שמהווים סתירה לוגית (מכיוון שהוא קודם ללוגיקה) - אבל מעשים אלו שלו לא יוכלו להתפס על ידינו, הקטנים והמוגבלים, מתוך המערכת הפיזית (השקולה כאמור, למערכת לוגית) בה אנו חיים.
נדמה לי, אבל, שבשביל להחזיק באמונה כזו יש צורך להיות קונוונציאליסט, אבל זו גישה שפשטה את הרגל: תגובה 57218
ובכן, מאמין יקר, מה הפיתרון שלך לזה?
|
|