|
||||
|
||||
אני חייב להודות לפני שאני מתחיל - לא הצלחתי לרדת לסוף דעתך. קשה לי לקרא את האייל.. הכל נורא ארוך ומפולפל שהמסר האמיתי (לא זה שאתה רוצה שנראה, זה שאנו רוצים לראות) נאבד בהרים של טקסט. לעניין. תרבות החילוניות כתרבות השאלה. זה קונצנזוס, דעת ההמון, תדמית - אבל האם יש בכך אמת? לא בטוח, מערכת היחסים בין דתיות לחילוניות היא אחת הפכפכה. מצד אחד נראה כאילו אלו החילוניים הם אלו שאומרים "אנחנו יותר נאורים וחרוצים! נלך ונמצא לנו הסברים לבריאה ושות' במתמטיקה ודברים חומריים" אבל יש גם את הצד השני, שאומר שהחרוצים והנאורים- הם אנשי הדת. אנשים שהחליטו לבדוק ולפרש דבר שהוא גדול מהם עשרות מונים (הערה: אני מתכוון רק לדתות מונותאיסטיות) להפסיק לחפש תשובות מסביב ולתקוף את נושא המהות ישר לגרעין, לישות העליונה. התדמית של החברה החרדית היא שהם כל כך פחדנים ועצלנים שאין להם רצון לחפש תשובות במחוזות אחרים מאלו שניתנו להם. אבל זו רק התדמית. לגנות את חג חנוכה (והיהדות בכלל) ? זאת הדרך הנאורה והחרוצה?? תלוי מאיזה צד של הגויבה אתה מסתכל על זה |
|
||||
|
||||
א. אנשי הדת לא מנסים להבין דבר גדול מהם עשרות מונים. בהגדרה האל הוא דבר שלא ניתן להבין. הם מנסים להבין את העולם תוך יצירת חידה גדולה יותר מהעולם עצמו. דווקא המדענים, הפיזיקאים, הכימאים והביולוגים מנסים להבין את העולם ללא היתלות "אמיתות מוחלטות" שאין להן ביסוס במחקרים, תוך שימוש בשיטות מוגדרות היטב. ב. למה אנשי הדתות המונוטאיסטיות כן נחשבים בעיניך כחוקרים אמיתיים ואנשי ה"רוחניות" הכללים, אנשי ה"אנרגיות הקוסמיות" האסטרולוגים ורואי הנסתרות לא נחשבים רציניים בעיניך? מה ההבדל הגדול בינם לבין הרבנים והמקובלים? אם אתה מוכן לקבל אמיתות מוחלטות ללא ביסוס מדעי על סמך ספרים עתיקים אז אתה יכול לקבל גם תפיסות אליליות עתיקות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |