|
שהפילוסופיה לוקה בחסר בגלל שהיא לא מתחשבת בנבואה. ההוכחות הפילוסופיות לא יכולות להתקרב לאמת בגלל "ידיעת החלקיות". זאת אומרת, הכוזרי מחפש הוכחות (מושג מדעי "אובייקטיבי" אאל"ט) אבל טוען שמי שלא מקבל נבואה "אנחנו רואים החלומות הנאמנים" לא יוכל להתקרב לאמת. אם כך, הוא טוען שקיומם של חלומות ונביאים, לא רק נביאים ספורים אלא "כמה אלפי נביאים אחריו [משה]" מוכיח שיש אלוהות.
ראשית, איך הוא יודע שהיו נביאים, אלפים מהם? כי כך כתוב בכתובים אותם הוא מנסה להוכיח. כתבים שנחתמו באינדוקרינציה קשוחה בחותמת של קדושה.
שנית, כיצד הוא יודע שנבואה היא תופעה קיימת ומוחשית? כי כתוב בכתבים, אשר דורשים פילופי דרש מסובכים כדי למצוא שמץ קישור בין קרעי דברים שנכתבו, לשברי ארועים שאכן קרו.
שלישית, איך הוא יודע שנבואה היא אכן תיקשורת ממעל? עי ידי זה שהוא מניח מראש שיש משהו ממעל שמתקשר עם הנביא ועל ידי זה שהוא לא לוקח בחשבון פרוש אחר לגמרי, פרוש פשוט יותר (לכאורה) אבל הרבה יותר מקסים ומורכב מכל הפשטנות הדתית - חלומות ופרשנות נביאית אינם אלא התרחשויות שקורות במערכת סגורה של חומר.
|
|