|
שאף אחד בדיון הזה לא הזכיר את הקמפוס הראשי של האוניברסיטה העברית בהר הצופים. מה, אין ירושלמים באייל? לי דווקא ידוע שיש. על הניכור, על הברוטליות, על ההסתתרות מעין השמש (בהשוואה למשל לקמפוס הישן, בגבעת רם) ומעין הנוף, דבר שגורם לדורות הצעירים הבאים בשערי הקמפוס לחשוב שההר (כלומר המנהר) נקרא "הר הצופים" על שמה של תנועת נוער, על האגדות המספרות על טועים במבוכי ההר במהלך 22 השנה שהקמפוס קיים, שלא מצאו את דרכם החוצה עד היום. המבצרים שונאי ההרהור, כך קראתי להם כשבאתי בפעם הראשונה בשערם (מדרגותיהם הנעות, ליתר דיוק). נסכם בבדיחת הזוועה שהומצאה על המקום: מה החלום הכי גדול של יושבי הקמפוס? שתיפול עליו פצצה. מה הסיוט הכי גדול? שזאת תהיה פצצת נייטרון (כזאת שפוגעת רק באנשים, לא בבניין).
|
|