 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית, תודה על טרילוגיה מעניינת נוספת. קראתי פעם טענה, לפיה דגם המבצרים האירופיים, המוקפים בחפיר עמוק, התפתח לאחר הניסיון בארץ ישראל. לא זוכר מה המקור, ובכל אופן - המבצר הצלבני המרשים ביותר בארץ ישראל הוא מבצר כרך (קיר מואב) בדרום מואב, בו היו לא פחות משמונה מפלסים - מומלץ לביקור לכל הנוסעים לירדן. לגבי הטענות של בנבנישתי על דגש יתר של אתרים צלבניים והזנחת מוסלמיים, הדבר נכון לחלוטין. מצודות ממלוכיות כמו אום-חאלד (בלב העיר נתניה) ואשדוד-ים, ואתרי פולחן ממלוכיים בסידנא עלי ובנבי רובין - מוזנחים ע"י הרשויות. החריג היחיד הוא מבצר נמרוד בחרמון, שהשתמר בצורה מרשימה. מסגד סידנא עלי הוכרז כגן לאומי כבר בשנת 1966. הגן הלאומי אפולוניה, ק"מ בלבד מצפון טרם הוכרז רשמית, ובכל זאת, אפולוניה כבר פתוחה לקהל בתשלום (לאחר חפירות בחמש השנים האחרונות), ואילו על סידנא עלי השתלטו תושבי המשולש לאחר שנים של הזנחה בידי עיריית הרצליה ורשות הגנים הלאומיים. אתרים נוספים מעניינים כמו הארמון בחורבת מינים ליד ראשית המוביל הארצי בכינרת (התקופה הערבית הקדומה), גם הם מוזנחים, בעוד שיש לא מעט מבצרים צלבניים שנפתחו לקהל הרחב, כמו כוכב הירדן, אפולוניה ויחיעם, ואחרים שגם הם הוכרזו/מיועדים כגנים לאומיים - למשל בית עיטאב וצובה בהרי ירושלים. ע"פ אותו עיקרון, אין כמעט התייחסות תיירותית לעיר היחידה שנבנתה בתקופה הערבית - רמלה (שנת 716), למרות שיש בה מכלול אתרים מעניינים, חלקם ייחודיים בארץ כמו בריכת הקשתות. הגן הלאומי קרני חיטין, שאושר בוועדות התכנון כבר בשנת 1951 (לפני 52 שנים), עד היום לא מוכרז רשמית וללא פיתוח, וגם בכך יש משום סמל - טשטוש פרק היסטורי של תבוסת הצלבנים. לסיכום, דומה שבארצנו אתר היסטורי ערבי זוכה לפיתוח רק אם הוא ממש יוצא דופן - מצודת נמרוד בחרמון וארמון הישאם ביריחו (שפותח עוד לפני האינתיפאדה הראשונה), בפרט בהשוואה לאתרים צלבניים. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |