|
השימוש בסעיף 77 לחוק העונשין המאפשר פיצוי לקורבן העבירה קיים אם כי אינו מרובה. לא בכדי אמר בית המשפט העליון לאחרונה (פברואר 2002), כי:
"דבר אחרון. הוראת סעיף 77 לחוק העונשין ראוי שנעודד את השימוש בה ככל הניתן. עבירות האלימות בארץ תוכפות עלינו ומתרבות הן והולכות. כמותן הן עבירות לרכוש. בכל מעשה אלימות יש קורבן; בכל עבירת רכוש יש נפגע; ואולם אך לעיתים נדירות נמצא קורבן או נפגע מגישים תביעה נגד העבריין, לפיצוי או לשיפוי על נזקי הגוף שנשאו בהם, על הכאב והסבל שעברו עליהם, על נזקי הרכוש. וכי שמענו אי-פעם על אשה שהגישה תביעת פיצויים נגד מי שאנסה והורשע בדינו? ושמעון שהועמד לדין והורשע על-כי נעץ סכין בגופו של בנימין וחתך בבשרו עמוק עמוק. מי הוא ששמע על תביעת פיצויים שהגיש בנימין נגד שמעון? על רקע כל אלה ראוי להם לבתי-המשפט כי יעשו שימוש בסמכותם לפסוק פיצויים לנפגעים ולקורבנות העבירות, שימוש תדיר משהיה עד כה. מדוע, למשל, לא יחוייב אנס בידי בית-משפט שהרשיעו בדין לשלם לנאנסת פיצויי-סבל ופיצויי-נזק נכבדים, ואף בסכום המירבי הקבוע בחוק? אכן, ראויים הם הקורבנות והנפגעים כי בית-המשפט יהיה להם לעזר, שהרי בית -משפט אם ואב ואפוטרופוס היה להם. וברוח זו של עידוד נאמר אנו, שראוי אף לנו כי נפרש את הוראת סעיף 77 לחוק העונשין בליברליות. ראויים הם הנפגעים וקורבנות העבירות כי נעשה כן". 1
עוד יש להסביר, כי הפיצוי לפי סעיף מכוון לנזק ולסבל שסבל הקורבן. לפיכך כדי להטיל פיצוי שכזה יש צורך בהוכחתו ומכיוון שהתביעה היא אשר מנהלת את ההליך ומתרכזת בהוכחת אשמתו של הנאשם ברור כי היא מוגבלת בהוכחת הנזק. מה גם שהמתלונן, איננו צד להליך 2 ולפיכך גם בית המשפט מוגבל בקביעה מה הנזק שסבל הנפגע.
יחד עם זאת וכאמור בפסק הדין לעיל, נותר לקוות שבתי המשפט ישכילו לעשות שימוש בסעיף 77 הנ"ל ולפצות תדיר ובאופן משמעותי נפגעי עבירה, לאו דווקא בעבירות מין.
______ 1דברי השופט חשין ברע"פ 2976/01 - בתיה אסף נ' מדינת ישראל . פ"ד נו(3), 418 . ניתן לראות את פסק הדין באתר בית המשפט העליון: http://62.90.71.124/files/01/760/029/c04/01029760.c0...
2 לאחרונה חוקק חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א - 2001, שם נקבע כי לנפגע זכות, בין היתר, להביע עמדה בענין עסקת טיעון, שחורר מוקדם, חנינה. לא נקבע כי לנפגע זכות לעניין הפיצוי על פי סעיף 77.
|
|