|
||||
|
||||
אם אני זוכר נכון, כשעשיתי את הרשיון שלי אי שם בשנות השמונים, אסור היה גם להשתמש במראה המרכזית (הרעיון: לפעמים הארגז מלא...). |
|
||||
|
||||
במשאית שבה למדתי (ולמעשה בכל המשאיות שבהן נהגתי) לא היתה מראה מרכזית בכלל, רק מראות צדדיות. (המורה שלי היה כל שלוש שניות אומר "מראות!" ואם לא הייתי מתיחס מספיק הוא היה פולט "המראות הן לא ליופי, לא לחן, לא לנוי, לא להדר, לא לפאר, לא לקישוט, לא לראווה ולא לתפארת. השתמש בהן!") |
|
||||
|
||||
בדגמי סובארו של ראשית שנות השבעים (אמרתי כבר שאני קשיש?) היו מראות הצד מותקנות לא בצידי החלון, אלא הרחק לפנים, על הכנפיים הקדמיות. התוצאה המידית היתה שהמראה תמיד היתה בתוך שדה הראיה של הנהג, במרחק שהוא וירטואלי אינסוף, כלומר, לא היית צריך להסתכל במראה, פשוט ראית אותה (ואת מה שהשתקף בה). החסרון הגדול של סידור זה, (מה שכנראה גרם לביטולו בדגמים הבאים) היה הצורך באדם נוסף על מנת לכוון את המראות, שכן לא ניתן היה להגיע אליהן ממושב הנהג. (שנות השבעים, זוכרים? חלונות נפתחים באמצעות סבוב ידית, וכוון המראה נעשה פיזית על ידי אחיזתה והצבתה בזוית הרצויה. מה שכן,הסטרטר כבר הומצא, ולא היה צורך במנואלה). מעניין למה היום, כאשר כוון המראות נעשה בכל מקרה "מרחוק", לא חוזרים למיקום זה של המראות. |
|
||||
|
||||
לדעתי הדמות שבמראה היא תמיד במרחק אינסוף (אלא אם כן אתה מתעקש להתמקד בסטיקרים שעל השמשה האחורית) בלי קשר למיקום המראה. השאלה המעניינת היא מתי כבר יקרינו את לוח השעונים על השמשה הקדמית בפוקוס של מרחק אינסוף. |
|
||||
|
||||
כבר קיימות מכוניות מצוידות בטכנולוגיה הזו: |
|
||||
|
||||
(רמז: בהרבה הרבה יותר משעממת ומתנודדת) ואכן יש בה תצוגה של המהירות על החלון. זה די חביב, אבל לא ממש מועיל. מה לעשות, מד המהירות לא עד כדי כך מעניין במהלך הנסיעה... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |