בתשובה לeasy, 05/03/03 14:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה ששכחתי להגיד קודם: שסן דייגו היא ב-120 מעלות מערב, והמפרץ הפרסי ב-60 מעלות מזרח, מה שאומר שזה בדיוק חצי כדור לכל כיוון... ולכן השאלה היא בעצם, באיזה מסלול יש פחות צורך לעיקופים גדולים סביב יבשות ואיים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני אישית הייתי מהמר על כיוון מערב. בכיוון מזרח צריך לעקוף את דרום ארה''ב ואת מקסיקו, ואז או לחזור צפונה בשביל הים התיכון, או לעקוף את כל אפריקה. בכיוון מערב, לעומת זאת, לכל היותר יהיה צורך לעקוף כמה איים, ואפשר די באופן ישיר לעבור דרך איזור יפן, לים הסיני, ואז לאוקיינוס ההודי, ומשם לעלות למפרץ הפרסי. אבל אני לא גיאוגרף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה גם שהנימיץ בתעלת סואץ, או פנמה, עלולה לסבול מתיסמונת פו הדב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, אבל איפה בדיוק תמצא הנימיץ כדי דבש בסואץ או בפנמה? ואיך היא תאכל אותם, בדיוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנימיץ לא מסתפקת בכדים. הדבש שלה נמדד בחביות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והיכן ימצאון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשדות הדבש של עירק, כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אז הם לא ייתקעו בתעלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא הבנת. מרוב להיטותו של פו הדב לרדות מחביות הדבש, הוא עלול שלא לשים לב כי המעבר צר, ובדרכו אל שדות הדבש המבטיחים, להקלע אל בין המצרים(1), מבלי יכולת לרדות מן הדבש. ___ (1) ואם בסואץ מדובר, אז אולי גם בין המִצרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה... כן, זכרתי את הסיפור לא נכון. לא משנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואז יתלו לה מגבות בנות מאות מטרים רבועים על הירכתיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ע"י פירוק הנסיעה בשני הכיוונים לקטעים שכל אחד מהם הוא פלוס-מינו קו ישר שניתן לבצע בים (ללא יבשות ואיים מפריעים) ובאמצעות אתרים מתאימים ברשת, להלן תיאור מקורב של המסע בכל אחת מהכיוונים: מזרחה: סן-דיאגו- פנמה: 2910 פנמה – גיברלטר: 4965 גוברלטר – פלרמו: 1040 פלרמו- קהיר: 1167 קהיר- דג'יבוטי: 1475 דג'יבוטי- בנדר עבאס, איראן 1: 1384 סה"כ: 12941 מערבה: סן דיאגו- סינגפור 8885 סינגפור – סרי לנקה 1691 סרי לנקה – בנדר עבאס, איראן: 2078 סה"כ: 12654 (המרחקים במיילים) כלומר: נראה שהדרך מערבה קצרה יותר, אבל אי אפשר לדעת בוודאות כי ההפרש הוא קטן יחסית לשגיאות האפשריות בגלל הקירובים שביצעתי. 1 על סף המפרץ הפרסי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו. כל הכבוד, ותודה רבה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ותגובה בשעה סבירה יותר: אז אנחנו מסכמים בינתיים על הפלגה מערבה, כנראה. מה גם שהתברר בינתיים שהנימיץ לא שטה לבד חלילה אלא בחברת שמונה ספינות קרב נוספות(יותר קטנות אמנם). ולהעביר פמלית ספינות כאלה בתעלות למיניהן נשמע תהליך איטי מדי (אם אתה ספינה שממהרת אלי קרב). חומזה, שמתברר גם שהמעבר בתעלת פנמה איטי במיוחד. בגלל הפרשי גבהים בין האוקיינוס השקט והאוקיינוס האטלנטי המעבר הוא לא סתם בהפלגה פשוטה אלא במין סדרת "מדרגות" מים עם סכרים... בכל אופן, תודה על תשובתך המושקעת! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם האוקיינוס השקט והאוקיינוס האטלנטי לא באותו גובה? ואני לתומי חשבתי ששניהם בגובה פני הים. אני מניח שהפרש הגבהים הוא בין האוקיינוסים ובין הנקודה הגבוהה ביותר בתעלה, שאליה עולים ויורדים ב"מדרגות". למי שלא ראה אף פעם ספינה עולה ויורדת במדרגות, מומלץ לבקר ב"מדרגות נפטון" ליד פורט-וויליאם בסקוטלנד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק כמובן.. :) http://www.eclipse.co.uk/~sl5763/panama.htm#The Construction
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דוקא תמיד חשבתי שמדובר בהפרשי גבהים בין האוקינוסים. הסתמכות על חוק הכלים השלובים במערכת בסדר גודל של אוקינוסים היא לא ממש אמינה. אין כן שדה כבידה אחיד שאפשר לבנות עליו. חוץ מזה יש את עניין הגאות והשפל, אני לא ממש מכיר את המנגנונים של גאות ושפל אבל ההגיון שלי אומר שכשהירח נמצא בצידה המערבי של התעלה יהיה שפל בצידה המערבי וגאות בצידה המזרחי ולהפך. אבל גם אם אני טועה בעניין הזה והגאות מגיעה בשני הצדדים בו זמנית, גובה הגאות נקבע ע''י המדרון של איזור החוף, חוף תלול ייתן גאות אחרת מחוף מתון ואין שום סיבה להניח שקוי החוף בשני צידי התעלה כל כך דומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר והמרחק בין האוקיינוסים הוא כ80 ק"מ באזור פנמה, ניתן להניח ששדה הכבידה הוא בקרוב טוב מאוד אחיד, וכן כח הגאות שמפעיל הירח על המים בשני האוקיינוסים באותו הזמן. ההגיון שלי אומר שכאשר הירח נמצא מעל פנמה תהיה גאות בשני האוקיינוסים משני צידיה. גם אם גובה הגאות שונה, מדובר לכל היותר במטרים ספורים (גאות של יותר ממטר אופיינית למייצרים ולמפרצים ארוכים ולא לים פתוח) וזה לא משהו שיפריע לתעלה מאוזנת, לכל היותר תהיה זרימה של מים בתעלה, אבל שיפוע של 5 מטר לאורך 80 קילומטר זה זניח. לפי האתר שאסתי קישרה, הנקודה הגבוהה במסלול היא 26 מטר מעל פני הים, ביחס לגובה כזה, הבדלי הגאות בין הצדדים הם זניחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגאות הגבוהה בעולם (כולל הסברים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תמצא דרך להגדיל את g במרחק של מאות ק"מ מצד אחד של קו החוף פני הים באותו צד ירדו אבל פני הים בצד השני לא. המערכת כוללת את כל השטח שמשפיע על גובה פני המים וזה כולל הרבה יותר מקו החוף של פנמה. בכל מקרה לא חשבתי שההפרש יהיה יותר ממטרים ספורים בגלל שבסך הכל השינויים ב g על פני כדור הארץ הם די קטנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היה הפרש גובה כזה אפשר היה להפיק הרבה1 חשמל שם, בפנמה. ______________ 1- הביטוי "ימבה" ממש תפור על זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמפרץ פונדי אכן עושים זאת. יש שם תחנת כח שעובדת על הפרשי הגבהים בין גאות ושפל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גאות ושפל זה משהו אחר, אני מדבר על זרימה קבועה של מים בין שני אוקיינוסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שמוריס קורנליוס אשר (M. C. Escher) תכנן משהו כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלו זאת היתה פרפטום מובילה, המים חזרו בגרביטציה לנקודת המוצא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק כלים שלובים נכון רק בשווי משקל. ידוע שהגבהים במקומות שונים בימים ובאוקיאנוסים שונים בגלל תופעות של גיאות ושפל (שקשורות בירח), וגם התחממויות והתאדות רבה יותר במקומות מסויימים. למשל קיימת זרימה מתמדת של מים מהאוקיינוס לים התיכון דרך מיצרי גיברלטר בגלל התאדות רבה יותר בים התיכון, כלומר, מפלס מי הים התיכון נמוך יותר. עם זאת, מדובר בהפרשים קטנים מאלה שבתעלת פנמה, ושם מעלים את האוניות ואחר כך מורידים אותן לצד השני בגלל מבנה פני השטח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומתברר שלנושאות מטוסים אסור לעבור בתעלה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |