|
||||
|
||||
עוד קוריוז דומה: בניגוד למקובל לחשוב, אריאל זילבר לא כתב את "ואיך שלא" על כלבתו, כי אם על אישתו האהובה (כך הוא בהופעה בקמלוט). |
|
||||
|
||||
דומה אבל שונה. בשיר "ואיך שלא" אין שום דבר, עד כמה ששמתי לב, שמדבר על כלבה. להיפך, באופן טבעי מבינים אותו על בת-זוג. *אפשר* להאמין שהוא נכתב לכלבה, אם כך טוען המחבר, אבל אין שום דבר מוזר בלטעון שהוא כן נכתב על אישה. והשווה "איך הוא שר". |
|
||||
|
||||
"וזרם דק קולח, ותפילותי לרוח נענות"? תזביר. לי זה נשמע כמו טיול לילי עם הכלבה. |
|
||||
|
||||
שומרת לי היא אמונים, לא מתרוצצת בגנים...1 1 כלבה בטוח:) |
|
||||
|
||||
שתי השורות (שלך ושל ערן) רומזות בכיוון, אבל לא בצורה מוחצת, לדעתי. את ה"לא מתרוצצת בגנים" אפשר גם להבין כמתייחס לאישה נאמנה, במיוחד כאשר הוא במין תקבולת ל"וגם אני בין הבריות לא מתפתה לאחרות". כלבות אחרות? או שהוא מבטיח לכלבה שלו שהוא לא בוגד בה עם נשים? "זרם דק קולח" ממש נחמד בפרשנות הכלבית, אבל מהן המנגינות שעולות בו? (פרשנות לא-כלבית אפשרית: זרם של השראה, או משהו. משהו שעלה בדעתי עכשיו, בהשראת הפרשנות הכלבית: דברים שגבר ואישה עושים בלילה, כשנחה עליהם הרוח). אגב, כלבים צריכים טיול בלילה? ואם אנו בענייני פרשנות אלטרנטיבית, כשהייתי בצבא תליתי על קיר המשרד את מילות "טרמינל לומינלט" של מאיר אריאל (איזה משחק מילים עם מסוף, אבל אני לא גאה בזה). מישהו שקרא הופתע (או כך הוא טען) למקרא השורה "הולכת ונלחצת לי החוצה הכרעה". הוא טען שהוא חשב על איות אחר של המילה האחרונה, ולאור זאת הוא גם הבין את מוטיב הכאב בצד של הדובר בשיר... |
|
||||
|
||||
הכוונה שלי הייתה, שבדומה ל''איך הוא שר'' שמזוהה בציבור עם זוהר ארגוב, כך ''ואיך שלא'' מזוהה עם הכלבה של אריאל זילבר, ולמעשה רבים מכירים אותו בתור ''נו,..השיר שהוא כתב על הכלבה שלו''. אין זה משנה אם המלים מצביעות על כך או לא. |
|
||||
|
||||
גם אני קראתי את ההכרעה כמו חברך ליחידה (פיחס) ואני די בטוח שאריאל התכוון למשמעות הכפולה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |