 |
הנה ציטוט מסוף המאמר: (דגשים שלי)
The quantum thermodynamics of systems slightly _out_of_equilibrium_ is an area of current interest. In the particular form of _nonequilibrium_ considered here, quantum coherence... The total system _entropy_ is constantly _increasing_, and the physics behind the _second_law_ is _not_violated_. However, quantum coherence does allow certain features of engine operation beyond the classical limit.
לסיכום, מדובר כאן בטריק, בו משתמשים במצבים שאינם מצבי שיווי-משקל. אתן דוגמה קלאסית:
יש לנו שני גופי חום, אחד בטמפרטורה גבוהה, השני בנמוכה, המחוברים על ידי מוליך חום עם מפסק, המאפשר ניתוק וחיבור בכל עת, כאשר עכשיו הוא מנותק.
האנטרופיה תמיד יורדת בכל תהליך שהוא בין _מצבי_שיווי_-_משקל_. מצב שיווי-המשקל כרגע הוא כפי שתואר. מצב שיווי-המשקל לאחר חיבור המוליך יהיה טמפרטורה זהה בשני הגופים. דרך אחרת להתבונן על אנטרופיה, היא על ידי כמות ההגבלות - ככל שיש יותר הגבלות על תנועת חלקיקים, חומרים, חום, וכו' במערכת, כך האנטרופיה נמוכה יותר. מכאן, שהאנטרופיה עלתה בתהליך למעלה, כי לפני החיבור היה נתק, שהגביל מעבר חום בין הגופים, והחיבור למעשה העלים את המגבלה הזו. אבל מה אם נחבר, נחכה מעט זמן, ואז ננתק שוב? לכאורה, לאחר שניתקנו, האנטרופיה עלתה לזו של שני מיכלים מחוברים, אבל כשחיברנו, קיבלנו שוב שני מיכלים מנותקים, כלומר, מערכת שהאנטרופיה שלה _קטנה_ מן האנטרופיה של מצב הביניים.
איפה הטריק? הטריק הוא בכך שמצב הביניים _לא_היה_ מצב שיווי-משקל. והחוק השני, והאנלוגיות עם המגבלות, כל אלה תקפים רק בין מערכות בשיווי משקל.
ובכל מקרה, לא ניתן להשתמש ב"שבירה" הזו של החוק השני בשביל להפיק אנרגיה ממקור חום בלבד, ולכן היא גם לא שימושית למטרה זו.
(כאן כמובן יכול לבוא דיון על השד של מקסוול, כשנשאל מה יקרה אם ננתק בזמן שבאופן אקראי יש טמפרטורה גבוהה יותר במיכל הימני, וכדומה, אבל קצרה היריעה.)
במקום אחר במאמר, משווה המחבר את הטריק שלו ל-super-charging של מנוע. ואכן, בזה מדובר - אוגרים אנרגיה על ידי יצירת הקוהרנטיות הזו, ואז משתמשים בה לאורך זמן כתחליף לאמבט-חום שני.
בקיצור, קרנו של קרנו במקומה עומדת, וזהו זה. יום טוב.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש