|
כפי שכבר צויין, החוק הזה אינו המצאה ישראלית (בניגוד להרבה חוקים גרועים שהם דווקא כן המצאה שלנו). הוא הועתק מגרמניה, ואם זכרוני אינו מטעני, הוא קיים גם במדינות נוספות. עוד צויין גם כבר שהחוק אינו מונע את פיזור הכנסת בחוק. בכך יש בחוק אלמנט מסוים שניסו לשלב אל תוך שיטת הבחירה הישירה - חברי הכנסת לא ששים לפזר את עצמם וללכת לבחירות. בחוק הבחירה הישירה דבר זה נוצל ע"י קביעת רף גבוה להפלת ראש הממשלה לבדו, ורף נמוך יותר (רוב של חברי הכנסת) לפיזור הכנסת כולה. זה לא ממש עבד. אבל עדיין יש צורך בייצוב המשטר. הצעות אי אמון הפכו למכת מדינה, ויותר מדי פעמים הצעות שכאלו הביאו להפלת ממשלה, לבלאגן גדול, ואז להקמה מחדש של אותה הממשלה ממש, או לפחות בראשות אותה המפלגה (התרגיל המסריח הוא דוגמא מצוינת למקרה כזה). אז מה עושים? דואגים שהאופוזיציה לא תוכל להפיל את הממשלה סתם כך בלי שתוכל להרכיב ממשלה חדשה. משמעות הדבר? לא כל כמה חברי קואליציה זועמים יוכלו לסחוט את הממשלה ע"י איום בתמיכה בהצבעת אי אמון. אתם זועמים על הממשלה? הואילו בטובכם להצטרף למפלגות האופוזיציה להקמת ממשלה אחרת. אין לכם ממשלה אחרת שאתם מעדיפים? אז על מה אתם מלינים? או שתפזרו כבר את הכנסת, או שתבליגו. אין שום הגיון בהפלת הממשלה אם אין קואליציה חלופית. אין שום הגיון בהכנסת המדינה לטלטלה פוליטית אם ידוע מראש שבסופו של דבר תקום אותה הממשלה ממש. לפי החוק החדש, הצבעת אי האמון בממשלה היוצאת היא בו בזמן הבעת אמון בממשלה החדשה. אין שום בלאגן, אין שום תקופה של חוסר בהירות. שקיפות מלאה. אין פתח לסחיטות, ומצד שני - אין פגיעה בדמוקרטיה. האופוזיציה, באם היא מצליחה להפוך לרוב מהפרלמנט, יכולה בקלות ובזריזות להחליף את הממשלה הנוכחית. אם היא לא מצליחה, או אם היא מפולגת ואינה יכולה להרכיב ממשלה חלופית - בכל מקרה אינה יכולה להחליף את הממשלה, אז בשביל מה לבלגן סתם?
בקיצור, כהרגלך אתה מלהג סתם בלי לחשוב בכלל על משמעות דבריך, ממהר להספיד לפני שתבדוק את המנוח כבר בר מינן, ומטיל אבנים לכל עבר לפני שתבחן אם במקרה הבית שלך בנוי מזכוכית.
|
|