בתשובה לאדם קלין, 19/12/00 20:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל לא נמאס לך להיות פסודו-הומניסט מתחסד עם כאלה דעות פוליטיקלי קורקט וזרמי צדקנות נעימים שזורמים לך בכל מיני מקומות בגוף ???????? לא שזה אישי כן? שאלה רטורית: חשבת פעם שיש סיכוי שאתה לא לגמרי צודק? או שמחשבה איומה זו כלל לא פקדה את התודעה "המתקדמת" שלך? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם, גברת דנה היקרה, לא חשבתי שאני לגמרי צודק. לעומת זאת, כבר הרבה זמן לא הייתי משוכנע שמישהו כל-כך טועה כמו מר נתניהו. הביקורת שלך, לגופו של עניין, מעליבה ואישית ולא מתייחסת כלל לתוכן דברי (או אפילו לתוכן דבריו של מר נתניהו), אלא היא ביקורת אד-הומינום: במקום להתדיין איתי, את מעליבה אותי. נהדר. ודובי היקר - זכותו של כל אחד לחשוב מה שהוא רוצה, אבל _קבלת במה_ להביע את דעותיו היא לא זכות מובנת מאליה: אם הוא רוצה במה, הוא צריך לעבוד בשביל זה. עם כל הכבוד, מר נתניהו לא עבר בשביל זה - הכתבה שלו מגוחכת ברדידותה ובטענותיה. עם כל הכבוד לרחמים העצמיים שלך, עשית עבודה נהדרת עם האייל - גייסת לפה קוראים וכותבים אינטיליגנטים ומרבית הדיונים כאן הם ברמה גבוהה ומעניינת. ומה אתה עושה עם הזכות הגדולה הזו? מוריד לחלוטין את הסינון ונותן לזבל (סליחה, אבל אין לי מילים אחרות לתאר את גודל הזוועה) הגזעני הזה, שעיתונים חרדיים היו חושבים פעמיים לפני פרסומו, במה. אז יום טוב גם לך, אבל לא ברגל שלי אתה יורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנא הסכת, אדם קלין היקר, העצבים אשר עוררת בי באו רובם ככולם מהנימה המתלהמת של דבריך, תוך כדי שזירת ביקורת על בריאותו הנפשית של הכותב. איני יודעת עד כמה הצתווחויות אלו היו לגופו של עניין. לכן אל נא תבקר את הצתווחויותי- אשר לפחות לא נכתבו בצורה כה מתנשאת ונפוחה. ביקורת עניינית (יחסית): אני חושבת ששחר נתניהו צודק ושאתה טועה. מספיק טוב???? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר קלין הנכבד, חופש הדיבור וההתבטאות אינן דבר של מה בכך, ולו במחיר פירסומם של כתבות בעלות אופי גזעני ו/או פורנוגראפי. מר נתניהו העלה סוגיה מסויימת, ולדעתי אף נימק את נימוקיו באופן מסודר וקורקטי. עליך ועל שאר הקוראים לתת דעתם לכך כי מר נתניהו אינו הגזען הראשון המופיע באתר זה, ומן הסתם אינו האחרון - ויפה עשה העורך כי נתן בימה פתוחה במיקרה דנן, בדיוק כפי שעשה זאת גם במקרים אחרים. מעבר לכך אינני רואה צורך מיוחד בסיגנון המוראליסטי בו נקטת. בברכה א. מאן |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |