בתשובה לרון בן-יעקב, 27/02/03 1:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שים לב שאני מדבר על משהו שונה לחלוטין. לפי הטענה שלי, או שחוסיין נתן התרעה ספציפית למלחמה ביום כיפור, או שגולדה ביקשה, דרך חוסיין, מסאדאת, שהמלחמה תיפתח ביום כיפור כדי שהאבדות יהיו מעטות ככל האפשר (אני יודע שמה שכתבתי עכשיו מזמין כמה הודעות בנוסח: תגובה 132414 , זה מה יש...). ההערכה הזו (הערכה? ידיעה!) לא הועברה לאמ"ן כיוון שהדבר האחרון שגולדה צריכה זה שיקלקלו לה את המהלך הכולל הזה. מי היה שותף סוד? איני יודע, מי שצריך כנראה. הפקודות הן פשוטות - לדלל מערכים לקראת יום כיפור, לא צריך את הסיבה האמיתית - מספיק לתרץ זאת בחופשה לרגל יום כיפור. באופן מסויים אני יכול לומר שהציטוטים שהבאת מחזקים דווקא, באופן מסויים, את הטיעון שלי. עצם קיום הקונספציה מאפשר למנהיגים לקבוע מתי תהיה מלחמה. אכן, חלק נכבד מהניתוח הזה מסתמך על אותו משפט סתום אצל זעירא שמופיע בתחילת התגובה המקורית, על כך שגולדה עשתה טעות ושכחה לשאול "מתי". אבל זהו אכן משפט סתום שאינו מסתדר עם המציאות, ולכן הוא הנקודה הארכימדית ממנה מתחיל כל הניתוח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
במחזה יחיד חדש העומד לעלות בניו יורק, מדברת ראש הממשלה, לאחר הדחתה, אל הדורות הבאים. המונולוג מנסה להעביר תמונה שונה של סבתא גולדה, ולהראות שבתחתית סיר מרק העוף שהיא בישלה לחיילים, יש דם. בעקבות המחזה, שמעון פרס כותב על גולדה במוסף התרבות והאמנות של הני"ט. מעניין לראות שהוא מספר שרוב ימיה גולדה לא אהדה אותו משום שהיא חשבה שהוא מנהל מדיניות חוץ עצמאית (ומדובר בשנות החמישים, שישים ושיבעים, עד מלחמת יום כיפור, כשפרס לא היה שר חוץ אלא מנכ"ל משרד הבטחון ושר זוטר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא חדש. הוא כתב זאת גם בספרו האוטוביוגרפי שלא התפרסם בעברית. (כששאלתי אותו מדוע, הוא אמר לי שמטרת הספר היתה רק לייצג את ישראל בעולם. הסיבה האמיתית היא שכתב שם דברים שנויים במחלוקת כמו פרשת יחסיו עם רבין שאז היה עדיין חי ופרשת קו 300.) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |