![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ספר מנופח? זה הספר המקורי. וראוי גם לציין שהספר עצמו הוא הרבה פחות גדול משהוא נראה מבחוץ - בשל הכמות האדירה של עמודי הערות שהוסיף לו קריקסונוב. אתה לא חייב לקרוא אותן. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא חייב לקרוא, אבל זה מוסיף לחויה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כמובן. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ההערה הזאת נכונה לא רק להערות, אלא לספר כולו. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
וגם לספר הבישול שנכתב בהשראתו ''האומן ומרגרינה'' שהפך להיות התנך חובבי המרגרינה בעולם כולו ובמיוחד של הקונדיטורים שמתמחים בעוגות לאירועים מיוחדים במטבחים כשרים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ולזכר דודו דותן המנוח, שיש לו מערכון על שבוע הספר, נזכיר את ספר הבישול האירוטי שמופיע שם: "כמה סוכרה". | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |