![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
א. בהחלט מה שברקת אמרה. אחת מהבעיות הגדולות בלהגיע עם חיסונים או תרופות לאפריקאים זה העדר תשתית רפואית - הרבה פעמים אין אפילו אחות שיודעת להזריק - עד כדי כך. לחסן אוכלוסייה שלמה זה לעיתים קרובות לא בא בחשבון. ב. בדרא"פ, זה לא האיידס שהורג, זו הבורות שהורגת, כשהאיידס הוא סתם השליח. רק שמדברים עם הנציג של "תכנון משפחה", מגלים רבים מהאפריקאים בפעם הראשונה על אמצעי מניעה, ועל הקשר בין סקס ומחלות. בנוסף, הידעת שאמונה רווחת היא שהתרופה לאיידס היא לשכב עם בתולה? זה בכלל לא מצחיק. הרבה אפריקאים שיש להם איידס קונים בתולה, או אונסים אחת, וכמובן שהם לא מתרפאים, אלא רק מדביקים גם אותה. אמונה מקבילה הרווחת היא שסקס עם ילדים יכול לרפא איידס. וזה עצוב בעוד שתי רמות למעלה. התקווה היא שאם יתפרסם שב"תכנון משפחה" מחלקים חיסון לאיידס, יגיעו לשם גם אלה שמסרבים כיום, ויקשיבו (או לפחות יאולצו להקשיב), למה שיש להם להגיד. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
להצטרף אל זעקתו של שכ"ג: ארז, טלי, מישהו...!! "חיסון לאיידס בתוך בננה- האמנם, ו[ה]כיצד?" ומזווית אחרת- מעניין שפה הידיעה הוצגה כ"חיסון שיעיל לאוכלוסיות מסויימות" בעוד שבמקומות אחרים זה הוצג פשוט כ"כישלון"... |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה דבר די בסיסי בהנדסה גנטית: אנחנו יודעים לגרום לתא לקבל מקטע ד.נ.א. האחראי לייצור חלבון מסויים, כך שגם יווצר אותו חלבון. אם אנחנו רוצים שהמערכת החיסונית תכיר חלבון מסויים, ולכן תהיה מוכנה יותר למחלה נגדה, נגיד לתאי הבננה לייצר אותו גם. אנחנו גם יודעים לדאוג שהחלבון הזה יתבטא רק בשלב מסויים של הגדילה, או בחלק מסויים של הצמח. זה על רגל אחת. על למה החלבון לא מתעכל לפני שהוא מגיע למחזור הדם לא חשבתי, ולכן הצטרפותי לתהיתו של שוטה הכפר. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בינתיים עלה בדעתי שאין צורך לדאוג כ"כ בעניין הבננות (אם כי בהחלט יהיה מעניין לשמוע את התשובות לתהיות. איפה כולם כשצריכים אותם?) מפני שאם אנשים צריכים להגיע ל"קליניקה לתכנון המשפחה" כדי לקבל את החיסון, אפשר כבר לתת לאחות שמסבירה על סקס גם חומר-חיסון+מזרקים, במקום בננות.. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בגלל שאף מומחה לא הציג את הסברו, אנסה להציג השערה חצי מבוססת- ידוע לי שיש במבנה הסיסי של כל תא תעלות המיועדות להעברת חלבונים בשלמותם לתוך ומחוץ לתא (חלקן מעין משאבות וחלקן חד כיווניות) בהינתן המפתח הנכון המולבש על החלבון, ייתכן והחלבונים הספציפיים של הבננה המהונדסת, יוכלו לעבור בתעלות אלו לתוך תאים במערכת העיכול. בקשר למניעת פירוקם בטרם עת- ישנם חלבונים מלאים, חלבונים מתעכלים למחצה וחלבונים מתעכלים, כאשר עיכול החלבונים המלאים לוקח זמן רב ואילו המתעכלים, זמן קצר (לאו דווקא תלוי באורך החלבון למיטב ידיעתי). רק השערה. מישהו מעוניין לחלוק או להציע משהו יותר טוב? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
עד כה פגשתי רק תעלות ומשאבות של יונים. (אבל אם יש לך דוגמאות, אני אודה לך וגם אלמד משהו) חלבונים הם בסדרי גודל גדולים יותר מיונים ובד"כ חודרים ע"י אנדוציטוזה (בליעה של המדיום החוץ תאי ע"י התא) או ע"י מנגנוני טרנספורט שבאים לאסוף אותם פנימה. לגבי חיסונים המגיעים למע' העיכול, זהו ניחוש לא מבוסס, אבל במע' העיכול (כמו גם בשאר האיברים "החיצוניים": אברי מין ועיניים) יש סוג של נוגדנים הנקרא IgA, אשר זוכים לפחות פרסום מחבריהם ה-IgG. יתכן שבמקרה של חיסונים אכילים די בריגוש החבר'ה האלה על מנת ליצור זיכרון חיסוני. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
החלבונים לא עוברים בתעלות, הם עצמם התעלות והמשאבות (לך תזכור טוב חומר שלמדת לפני 5 שנים) בכלל, כשאני חושב על זה, אין חובה או צורך שהחלבון הספציפי יכנס לתא אלא רק שיזוהה על ידי המערכת החיסונית. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
Aquaporins are Channels that transport molecules of water through the cell membrane. In addition there is the whole class of multi-drug transporters (if I am not mistaken with the name) that transport toxins out of cells (and also make life harder because they tend to remove certain types of drugs from cells)
|
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כישלון - מסחרי, כיוון שתקוותה של החברה היתה ודאי לפנות ל*כלל* אוכלוסיית חולי האיידס בארה"ב ואירופה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
(ערן, קטנוניות בע''מ) | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
סליחה, לנשאים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
באופן רשמי אין הפרדה בין חולים ונשאים. נשאות מוגדרת כירידה בספירת התאים הלבנים אל מתחת ל 200, ורמת VR מסויימת (שזרחה מפרחוני כרגע). כלומר, אדם יכול להיות נשא, להפוך להיות חולה ולחזור להיות נשא כתלות במצבו הבריאותי. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני חושב שאתה מתבלבל. נשאות היא מצב בו אובחנת כ-HIV+ מכיוון שנמצא בדמך זכר לחלבון של הוירוס (p24 אאל"ט). חולי הוא מצב המותנה בספירה הלבנה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
על פי המצב בשטח, רופאים במרפאות איידס וזיהומולוגים אינם עושים את ההבחנה בין נשא לחולה כיוון שאלו אינם מצבים מוחלטים, אלא פאזות דינמיות המוגדרות על פי עומס נגיפי ומספר תאי T4. כמו כן זו ההגדרה ששיחרר ה CDC אשר נחשב הגוף המעודכן והסמכות הגבוהה בנושא. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
יש לך ציטוט מה-CDC? ואם בקטנוניות עסקינן, התאים הנפגעים מוירוס ה-HIV1 הם לימפוציטים מסוג (T(H ואילו הרצפטורים (=חלבונים על קרום התא) המאפשרים את חדירת הוירוס לתא נקראים CD4. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא, תראי את זה למשל- זה במדור המדע/רפואה, והכוונה היא בפירוש לכישלון מדעי, כפי שאפשר לראות מניסוח הכותרת, וגוף הידיעה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אתה בטוח שמדובר בדרום אפריקה ולא במרכז היבשת השחורה? ואת משטרו של קים ז'ונג איל יש לשבח. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ואת משטרו של קים ז'ונג יש להשמיד, את האיָל יש לשבח, ובלצ"ג. | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |