 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה קרה ל"לא לשבת בממשלה עם החרדים": 1? אגב, 2 מתוך 6 זה יותר מאשר 15 מתוך 61. רוצה לומר - שינוי הצליחה לגמרי לא רע כשמשווים את הצלחותיה לגודלה בממשלה. אפשר עוד יותר להגדיל את ההישג אם חושבים על ההתנגדות הרבה שהייתה מצד רבים לעצם הכנסת שינוי, על דרישותיה, לקואליציה. לבסוף - כמצביע שינוי, ידעתי שהמפלגה תאלץ לוותר בנושאים מסוימים, ולכן אינני מופתע כלל מהתוצאות - אם בכלל, אז רק לטובה. כן כואבת לי הסכמתה לשבת בממשלה עם האיחוד הלאומי, ואני תולה את תקוותי בליברמן שיעשה להם טובה ויציל אותם מהחרפה הזאת. בכל מקרה, עצם ההסכמה היא נקודה לרעתם, במיוחד משום שאין הכרח במהלך הזה. במאזן הכללי, אני עדיין שמח שהצבעתי לשינוי. שביעות הרצון שלי יכולה לנוע לכאן ולכאן בהתאם למבחן התוצאה. אבל אם כל מה שכתוב בהסכם עם שינוי יתבצע הלכה למעשה, אני מאמין שאני אהיה מרוצה למדי מהמפלגה בסוף הקדנציה. רק אוויל מאמין שהוא יכול להשיג את כל דרישותיו, כמפלגה קטנה, תוך קדנציה אחת. בלי קשר ישיר - בYנט מספרים לנו שהעבודה נמצאת במגעים עם ש"ס כדי להפוך לאופוזיציה מאוחדת. אם הם באמת ילכו עם זה עד הסוף, סיכוייה של העבודה להשתקם באופוזיציה הולכים ופוחתים בקצב מזורז. אם אפילו באופוזיציה הם לא יכולים להשתחרר מש"ס, איך נוכל לסמוך עליהם מספיק כדי להפוך אותם לראשי הקואליציה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ל"לא לשבת בממשלה עם חרדים", קרה מה שקרה לכל יתר ההבטחות של שינוי שלא הופיעו בין ששת הסעיפים מן המודעה אליה ניתן כאן קישור, אליהם התייחסתי. בכלל, למקרה שזה לא היה ברור, ברמה העקרונית אין באמת משמעות למתן נקודה בעבור כל הבטחה ששינוי עמדה בה (שלא לדבר על המתמטיקה הזאת של 2 מ6 לעומת 15 מ61), ולו מן הסיבה הפשוטה שמשקלן ומשמעותן של כל אחת מן ההבטחות אינו זהה. באותה מודעה מבטיח לפיד גם "להחזיר את המדינה לציבור שמקיים אותה", אז מה, גם על זה מגיעה לו נקודה? אני לא טוען שמצביעי שינוי צריכים בהכרח להיות מאוכזבים או לחוש מרומים, בעקבות ההסכם הקואליציוני עליו חתמה מפלגתם. לי באופן אישי (ומן הסתם, כך גם לך) ברור שפוליטקיה היא עניין מורכב של פשרות ואילוצים. העניין הוא שלפיד1 בנה הרבה מן הקרירה שלו בדיוק על חוסר ההכרה במורכבותם של דברים, והצלחתה של "שינוי" בבחירות האחרונות, נבעה במידה רבה מהתבססות על מסרים של "פוליטיקה אחרת" ו"פוליטיקה נקיה". אז כשבסופו של דבר מתברר "פתאום", שבעצם גם לפיד הוא בסך הכל פוליטקאי ככל הפוליטקאים, ושבעצם גם השקפת העולם שלו מבוססת במידה רבה על החשיבות האידאולוגית שיש לכך ששמו הפרטי של שר המשפטים יהיה דווקא טומי, זה בהחלט ראוי לאיזכור. לגבי האיחוד הלאומי, יש לזכור שלפחות עפ"י הפרסומים בתקשורת, חלק מן ההישגים של שינוי (תיק הפנים למשל), באו כתמורה להסכמתה לשבת עם ליברמן. יכול להיות שללא ליברמן גם ההישגים הללו ילקחו ממנה. ____________ 1 את הבן, יאיר, אני דווקא די מסמפט. עד כדי כך שבכל פעם שהוא מתבטא ב"ציפורי לילה" בגל"צ2, או בטור שלו בעיתון (שמעתם שהוא עובר לידיעות?), אני מתקשה להאמין שהוא הבן של טומי. (לעומת זאת, בטלוויזיה אני לא מת עליו). 2 ואת דפנה שפיגלמן יש להפיל (מכל המדרגות. ואם אפשר, אז גם לדאוג שהיא לא תקום יותר. כלומר מטאפורית. (נראה לי)). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיט (או: כמה עיתונים בנאדם אחד יכול לקרוא?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והוא גם חזר לליהיא. לפחות ככה מישהי1 אמרה לי. 1 נראה, אולי אני אצטרך להוסיף כאן איזושהי הבהרה, אני עוד לא יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר אתה מרכל על עיתונאים,שמעת שבמסגרת מסעי הטיהור במעריב תמר גלבץ חביבתך זומנה ביום חמישי לסגן העורך בטלהיים לשמוע שדנקנר אינו חפץ ביקרה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אבל רק לידיעתך בכותרת הזאת (תגובה 131877) אני השמתמשתי קודם (תגובה 125723). וחוץ מזה, היא לא חביבתי, היא חביבתו של איזי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |