|
||||
|
||||
אין מעמידים פרנס (בלשוננו: מנהיג) על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו. (יומא כב:) הטעות שלנו, לפי הגמרא, היא שבחרנו מנהיגים מבית טוב, עם עבר מפואר, עם ייחוס ושורשים ציוניים... כאשר הם מגיעים למעלה, מתוך תחושת ביטחון עצמי, גאוה והתנשאות הם סורחים. המסקנה: יש למצוא מנהיג שבנוסף לכל כישוריו הוא ענו. בדמוקרטיה של העידן התקשורתי זה לא נשמע מעשי... |
|
||||
|
||||
אם כך, אז בבחירות הקרובות לא תהיה בעיה - גם ברק, גם ביבי וגם שרון נושאים על גבם לא קופה, אלא כספת שלמה של שרצים. ובא לציון גואל. |
|
||||
|
||||
דן בן-אמוץ ז''ל ביצע העברת בעלות מעניינת לקופת השרצים בספרו ''יופי של מלחמה'' - מפרנס הציבור אל הציבור עצמו. וכך במקום שפרנס הציבור יתחשב בכל מאווי הציבור מחשש שיזכרו בקופת השרצים שעל גבו, הציבור נמנע מלבקר את השלטון המושחת מחשש שיפשפשו בכליו וימצאו בהם העלמות מס ומט''ח חבוי. הקלדתי ציטוט מן הספר באחד הנסיונות לכתוב מאמר לאייל. דובי, הציטוט אצלך, אם תוכל פרסמו כאן בשמי (אין לי אותו על המחשב הזה, תודה). |
|
||||
|
||||
אוסיף שזה ספר שכדאי לקרוא. במיוחד לאלו מאיתנו שהיו בשלבי ילדות שונים בתקופת המלחמות של טרום-סדאם - הספר צובע את התקופה אחרת מאיך שנהוג לתארה. |
|
||||
|
||||
"הממשלה יודעת שמרמים אותה, ולא רק שלא אכפת לה - היא עושה הכל כדי שימשיכו לרמות אותה. האינדקס מזויף, המדד מפוברק, שכר-היסוד בלתי מציאותי, הקפאת השכר והמחירים בלוף אחד גדול כדי שכל אדם במדינה מוכרח לרמות את האוצר ולחפש סדקים בתקנות הדרקוניות כדי לפרנס את משפחתו פחות-או-יותר בכבוד. (...) הממשלה מעודדת את העבריינים, מזרימה דולרים לשוק השחור וחותמת הסכמים נפרדים עם קבוצות-לחץ, כדי שכל אחד במדינה, בלי יוצא מן הכלל, ירגיש את עצמו אשם ולא יעיז להרים קול נגדה." (...) "תראה, כל זמן שאתה משתתף במשחק הכללי בלי לעשות צרות, אתה יכול לרמות את הממשלה ואת המדינה ולחיות כמו מלך. הצ'אנס שיעלו דווקא עליך הוא לא יותר גדול מהצ'אנס שלך להרוויח בפייס. אבל ברגע שאתה מקבל התמוטטות עצבים ומחליט להיות אזרח הגון, ברגע שאתה פותח את הפה ומאיים במשהו על הממסד והמנגנון, ברגע שאתה מתחיל לדחוף את האף שלך לבעיות שהממשלה רגישה להן, בעיקר לפני הבחירות - עורכים חיפוש קטן בביתך או במזוודות שלך ומחרימים אצלך מאתיים דולר ושלוש-מאות מארק - אוי לאותה בושה! - " מתוך "יופי של מלחמה" / דן בן-אמוץ. עמ' 55-62. |
|
||||
|
||||
אוי לי מבית בייתוס, אוי לי מאלתן ]מקל חובלים שלהם[. אוי לי מבית קתרוס, אוי לי מקולמוסן. אוי לי מבית חנן, אוי לי מלחישתן. אוי לי מבית ישמאל בן פיאבי, אוי לי מאגרופן - שהם כוהנים גדולים, ובניהם גיזברין, וחתניהן אמרכלין, ועבדיהן באין וחובטין עלינו במקלות. השיר מיוחס לתנא יוסי בן חנין (המחצית השניה של המאה הראשונה), והוא מביע מחאה על השחיתות והנפוטיזם של משפחות הכהונה השליטות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |