 |
כתבה מרתקת ומענגת. מספר אבחנות יפות מאוד, אך מצאתי כי אפשר היה להסיק מסקנות מעט יותר מרחיקות לכת ולהביא עצות ופתרונות, מעשיים יותר ופחות. מהו בעצם הבסיס לכך שאיננו נוקטים במדינתנו מנהל תקין ונורמלי של הליכים ופרוצדורות? אולי חלק מהתשובה, וחלק קטן, עשוי להתגלם בשיטת הבחירות והרכבת הממשלה הנהוגה בישראל. הרי ברור לכל בר דעת כי השיטה החדשה וגם הישנה למרבה הצער, הנן שיטות גרועות והרסניות שבסופו של דבר יובילו לקריסה של הדמוקרטיה המקומית. כיוון שאני מעט הדיוט בהליכים העדינים והסבוכים של מערכת בחירות ממוצעת וספציפית, רק אוכל להמליץ, אך על פי האבסורד שיוצא מכך, על בחינה של מערכות בחירות אחרות, אולי כמו בארה"ב. כמובן ללא כל ה"פאקים" הביזאריים שהיא יוצרת. אבל חשוב מכך, פרמטר אחד בו ארה"ב עומדת ובכבוד רב, הנו פרמטר האחראים, השרים. שם, הופך להיות שר, כלומר האיש עם היד על "ההדק", אדם המומחה לתחומו, אשר עסק ועוסק בתחום זמן רב ומבין אותו על כל בוריו. לא כך בישראל. וכך מקפצים להם פואד, מילוא, בניזרי, דוד לוי ודומיהם מתפקיד זה לתפקיד אחר, משרות בהן אין להם לא הכשרה פורמלית, לא נסיון מינימלי לרוב ולא הבנה עמוקה ומורכבת של המצב. אין זה משנה אם אציין אנשים מוכשרים יותר מאלו שציינתי עד עתה- אף אדם כמעט אינו מוכשר דייו על מנת להבין מערכות מורכבותברמה מדינית ללא התמחות פורמלית בתחום המדובר.
הרי גם אם נשנה את שיטת הבחירות וכתוצאה מכך נקבל כנסת אחראית יותר וסחטנית פחות- עדיין שריה יהיו חסרים את כל אשר שציינתי קודם כהכרח לתפקיד.
ההוכחה הסופית, לדעתי, לכמעט התפרקות סופית של מנהל תקין, תהיה באם כאשר באמת יתקרבו הבחירות ומועד ההכרעה באשר למנהיג הבא של מדינת ישראל- אם אז ידברו באשר להמלצות היועץ המשפטי לממשלה לגבי נתניהו, המלצות חמורות למדי, ובאשר לאריק שרון, פושע מלחמה אשר ההמלצות לגביו חמורות בהרבה מאלו של נתניהו. אני עדיין לא שמעתי מילה אחת, וחריפה, לגבי שני אלו.
ובעניין קצב- אני סבור כי לתקשורת ישנם דברים חשובים מעט יותר לעסוק בהם מלבד הצהרותיו המטופשות של נשיאנו. ובכלל, הוא אינו מוחזק כדמות סמכותית ומשפיעה מן הדרג הראשון, תוצאה ישירה של בחירתו המסריחה ושל היותו, למרבה העצב, אדם שבאמת אינו מהדרג הראשון.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש