 |
|
 |
||
|
||||
 |
נכון-הטלוויזיה באמת משפיעה עלינו והיא לא משקפת את מה שאנחנו באמת מרגישים אבל זה עוזר כדיי לבדר אותנו.הכל בחיים הוא קצת מוזר-ועצוב...יש כל כך הרבה דברים להיות עצובים עליהם אבל כולם אומרים ש''צריך להשלים עם זה''.לי מאוד קשה עם זה.אני אמנם רק בכתה י' אבל אני מבינה שיש המון כאב בעולם. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אל תהיי עצובה עכשיו, שרגא. כשתגדלי יהיה לך לפחות על מה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה את אומרת לה ככה? זה לא עידוד קונסטרוקטיבי. שרגא זה עצוב כל הזמן. עצם קיומו של השם הזה, זה כבר דבר עצוב. יכולת לפחות להציע לה שתחליף שם, למשל ברונהילדה, למשל אזמרלדה, שקוריפינשצ'יקה (הנה שקוריפינשצ'יקה, לדוגמה - שכחתי מי המציא אותה - ביאליק, שלום-עליכם, כולם מתערבבים לי בראש ויהיו לאחד, וזה כאב עמוק, וזה כשאני בנאדם שחייב ארבע מאות אלף שקל! רק תחשבי על זה!). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שקוריפינשטשיכא, ממאחורי הגדר של ביאליק. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |