|
||||
|
||||
נדמה לי שכבר ציינתי, שהפיזיקה לא יכולה להוכיח כלום. כל עוד לא יתגלה משהו שנע במהירות העולה על מהירות האור, ההנחה הזאת על כל משמעויותיה תשאר בחזקת נכונה. האור מוסט ע"י כבידה, את זה כבר איינשטיין טען ב1915 והטענה הזאת נבדקה ב1918 בזמן ליקוי חמה והתוצאה תאמה את התאוריה של איינשטיין וחיזקה אותה. אין בכך שום סתירה להיותה של מהירות האור גבול עליון. למעשה התוצאה נובעת מכך במידה מסוימת. בתורת המיתרים יש משוואות מסוימות שלהן פתרונות המיצגים חלקיקים שנעים במהירות גבוהה ממהירות האור. (טכיונים) עד היום לא נתגלו עדויות לקיומם של חלקיקים כנ"ל, אבל מצד שני גם לא נתגלו עדויות לקיומם של מיתרים, כך שמוקדם לקבוע עמדה בנושא. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם בדקת באתר אליו הפנתי אותך אבל יש שם שני מאמרים המדברים על יכולת סתירה של מהירות האור כקבוע. הערה: יש שם גם מאמר שמדבר בדיוק על מה שאמרת עכשיו, לא אליו התכוונתי. |
|
||||
|
||||
הקישור שנתת לא עובד, אז לא בדקתי. |
|
||||
|
||||
תוספת קטנה ואפשר לגלוש ישירות: |
|
||||
|
||||
אההה! אבל בצורה השניה זה נשמר אצלך בזיכרון של הדפדפן (שיווק אגרסיבי (-; ) |
|
||||
|
||||
לגבי טכיונים, זה נכון שבנוסף להיותם חלקיקים ספקולטיבים שנעים הרבה מעל מהירות האור, הם גם נעים אחורה בזמן? ובאותו הקשר, שמעתי הרצאה תמוהה ביותר של איש שטוען שיש לו גביש שמרפא באמצעות קרינת טכיונים, וכי רק מי שמוסמך יכול לרכוש אותו. (לי זה נראה כמו קוורץ..) לגבי EPR, שמעתי על ניסוי מחשבתי מעניין של דר' אבשלום אליצור מאונ. בר-אילן. הניסוי המבוסס על EPR בו שני חלקיקים מרוחקים הנעים זה לעבר זה ובזמן כלשהו יתנגשו למערכת של תנע=0. מסתבר שבמערכת כזו של EPR ברוורס, גם כן החלקיקים "מעבירים אינפורמציה" מהר ממהירות האור. מכיוון שזה EPR במהופך, הוא מכונה RPE. הניסוי מראה סימטריה של הזמן. |
|
||||
|
||||
לגבי תנועה אחורה בזמן של טכיונים, אין לי מושג. עד כמה שידוע לי הם לא יותר מאשר פתרון של משוואה ואין שום ראיה לקיומם במציאות. (מצד שני לפני כמעט 100 שנה זה היה נכון גם לגבי פוזיטרונים) קרינת טכיונים זה כנראה ביטוי אחר ל"אנרגיות חיוביות". לא שמעתי על ניסוי כזה, אבל מערכת EPR מבוססת על זוג חלקיקים שיוצאים מאותה הנקודה במצב קוונטי "שזור". קשה לי לדמיין את הניסוי ההפוך (זוג חלקיקים שזורים ללא מגע קודם ביניהם שנפגשים) אבל זה נשמע מעניין. |
|
||||
|
||||
בשיחה ידידותית עם אסטרונום-רדיו צ'יליאני, הבנתי שאנחנו, דווקא מופצצים ללא הרף בקרינה "חלקיקית" בעלת אנרגיה גבוהה במובהק מזו שדרושה על מנת להאיץ את ה"חלקיק" למהירות האור. (מה שנמדד הוא הפרש הקרינה מכיוונים שונים). ההיה או היתי מסטול? |
|
||||
|
||||
על מנת להאיץ חלקיק בעל מסת מנוחה שאינה 0 למהירות האור צריך בדיוק אינסוף אנרגיה, ג'אול אחד לא פחות. ככל שמהירות החלקיק מתקרבת למהירות האור, מסתו גדלה ורוב האנרגיה המושקעת בו הופכת למסה ולא למהירות, כך שהאנרגיה הקינטית שלו גדלה מבלי שיעבור את מהירות האור. |
|
||||
|
||||
עד פה פחות או הממ-יותר ברור לי, ומובן שהחלקיקים הנמדדים (או הכמעט חלקיקים) אינם עפים מהר מהאור, אבל הבנתי שהאנרגיה שלהם (=מסה כנראה) גבוהה בהרבה מזו שהיו אמורים לקבל במפץ ע"פ תיאורו המקובל או בהאצה בדרך ידועה. אבל, אני אנסה לברר יותר על מה דיברנו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |