אינטרלוד רומאי

יום ג', 12/12/2000, 3:26

צר לי לקלקל את החגיגה, אבל רומא מעולם לא הייתה ממש דמוקרטיה.
ואם אני צריך לבחור מאורע שסימל את תחילת הסוף (שהיה בעצם שניה אחרי ההתחלה) אז אבחר ברציחתו של גאיוס גרקכוס. גיוס גראקכוס נרצח אחרי שהעלה לסנאט את הסעיף. ומאז השיטה של רצח כדי לסלק אוייבים פוליטיים נעשתה בון טון.

בעוד יומיים - הבחירות בסודן. הבחירות ימשכו עשרה ימים כאשר לא בטוח שכל תושבי הארץ הגדולה הזאת יצביעו. השילטון הנוכחי כבר החל במעצרים של מתנגדים פוליטיים. ההתייחסות שלנו לדמוקרטיה הסודנית (או כל דמוקרטיה אחרת בסגנון) היא כמו אל דמוקרטיה בערבון מוגבל. אין שם בג"ץ ואין שם ממש סדר.
פחות או יותר זה היה המצב עוד הרבה לפני פומפיוס וקיסר.
אם כבר רוצים הקבלה, אז הנה ההקבלה שלי. אסיפת העם היתה הריבון בעצם. וכשרומא גדלה להיות אמפריה, מי שהגיעו לאסיפות ולהכריע בפועל היו בעיקר תושבי רומא העיר. כך שאסיפת העם לא ייצגה את העם (כמו הכנסת של היום). הצרה הגדולה היא שתושבי רומא היו חסרי אמצעים ולכן נתנו את קולם לכל המרבה במחיר. סנטורים ופרשים (מעמד חברתי ברומא של אותם ימים) קנו קרקעות של תושבים מרוששים, וניהלו בינם לבין עצמם קרבות על כספים, עמדות כוח ומה לא. בנוסף, היו אלה הגנרלים שחזרו מהקרבות ורצו לצ'פר את החיילים. אבל אדמות אין. לכן הגנרלים היו מחכים מחוץ לעיר כדי שהסנאט יביא להם קצת מהירוק הירוק הזה או שהם עולים על העיר.
אם זו דמוקרטיה אז אני צינצנת.
(ועוד לא התחלתי לדבר על הבדלי המעמדות, על אזרחים לא שווי זכויות וחובות וכו).
ובכלל, הרפובליקה הרומית היתה עסוקה בשינוי קונסטיטוציוני מתמיד.

ואם כבר הולכים על פי שיטתו של יוסי גורביץ, אז צריכים לבחור בשינוי חוק יסוד הממשלה, כשהרחיבו את הממשלה מ 18 חברים ל24.
זה היה שינוי רק כדי שלברק תהיה קואליציה כמו שהוא רוצה. משם החל היחס המזלזל כלפי חוק יסוד.

אני מאמין בדמוקרטיה הישראלית. היא הוכיחה את עצמה ברגעי משבר רבים, כדוגמת רצח רבין. אני מייחס חשיבות רבה לתרבות השלטון. תרבות השלטון במדינת ישראל היא דמוקרטית בעיקרה. (לא כלפי הערבים).

מחקר סוציולוגי האשים את דן שילון והמעגל שלו, בהנמכת נבחרי הציבור. נבחרי הציבור מופיעים יחד עם הזונה והזמר, ובעצם ההתייחסות אליהם, יראת הכבוד בתודעה שלנו, הולכת ופוחתת. לדעתי קצב אשם באותו תהליך. קצב מנמיך את מוסד הנשיאות. כבר אין אישיות מהמעלה הראשונה המאיישת את מוסד זה, אלא אחד שהגיע להיות חבר ממשלה וסגן ראש הממשלה ובכך מיצה את עצמו. "העיקרון הפיטרי" חל עליו, באשר הוא עלה לתפקיד אחד יותר מהיכולות שלו.

חוקי יסוד

13102

עדיגי • בתשובה לאסף שרעבי

יום ג', 12/12/2000, 12:28

כי חוק יסוד זה בולשיט, כמו אותו חוק חופש התעסוקה המהולל שבשם החופש והשוויון שם הגבלות על מכירת בשר לא כשר. החוקים האלו נוצרו ככיסוי תחת לחוקה, ולשם הם שווים.

(עדיגי במצב רוח מאוד פיוטי)

חוקי יסוד

13111

אסף שרעבי • בתשובה לעדיגי

יום ג', 12/12/2000, 16:32

לבריטניה אין חוקה. לעיראק יש.
גם חוקה יכולה להיות כיסוי תחת.

אגב, אם מדברים על הנשיא

13176

רן בר זיק • בתשובה לאסף שרעבי

יום ו', 15/12/2000, 13:40

אסור לשכוח מדוע נולדה 'הנשיאות' ומתוך איזו מטרה...

לפי דעתי הכבוד והחשיבות שמקנים למוסד הנשיאות גדולים מדי, הסיבה היחידה ששמו לב לוויצמן היא התבטאויותיו הבוטות ואישיותו המיוחדת, אף אחד לא התייחס אליו בגלל שהוא 'הנשיא'. הציבור הרחב, למרות 'הכבוד' כביכול שנתן לנשיאים למיניהם מעולם לא התייחס אליהם כאל דמויות ציבוריות חשובות.

אגב, אם מדברים על הנשיא

13186

ליאור חיימוביץ • בתשובה לרן בר זיק

שבת, 16/12/2000, 10:16

מוסד הנשיאות נוסד על מנת שהנשיא יעמוד בראש מדינת ישראל. כמובן וכדרך טבע, ישנו הבדל בין הרצוי והמצוי. מוסד הנשיאות מאבד מתוקפו בזמן האחרון כתוצאה מרצף של אירועים שמערערים על סמכותו. לדוגמא, שינוי חוק הבחירה לבחירה ישירה, גרם לכך שראש הממשלה הנבחר כבר לא צריך להציג את ממשלתו המיועדת בפני הנשיא, לאישורו. אמנם פעולה זו הפכה סמלית בשנים האחרונות, אך ביטולה הוא עוד נדבך (תודה ערן) בהרס המוסד הנשיאותי.
כך גם לגבי השבעת שופטים ומתן חנינה, נושאים שבעבר היו מונופול נשיאותי, נמצאים היום באמצע השיח הציבורי והפוליטי וכאילו מבטלים את קיומו של הנשיא ותקפות החלטותיו בעניין.
אני בהחלט מאמין שיש גם יש מקום לפתחון פה של הנשיא, ומעצם עמידתו בראש מוסד א-פוליטי, יש אף מקום לביקורת מטעם המוסד.
מדינה שתזלזל בנבחריה, סופה שיזלזלו בה.

חזרה לעמוד הראשי

המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים \| כתבו למערכת \| אודות האתר \| טרם התעדכנת \| ארכיון \| חיפוש \| עזרה \| תנאי שימוש והצהרת נגישות	© כל הזכויות שמורות