 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל החשוב הוא שאני כן מסכים עם העיקר: חוסר היציבות במערכת הפוליטית שמביא עליה מיאוס ריקבון ובסופו של דבר התפוררות. חוסר יציבות פוליטית, דבר שלאורך כל ההיסטוריה הוא אינדקטור ברור לנפילת משטרים דמוקרטיים (ומשטרים בכלל) כולל במאה הזאת כמו איטליה וגרמניה אם לא נצליח לייצב את המערכת המצב יכול להיות רע מאוד והנסיון למצוא איש חזק הוא אחד מאותן הפתרונות של הרופאים להקל על מצבו של החולה. וזוהי אכן מעין תרופה כמו גם סימפטום לתחלואה של חוסר יציבות, איש חזק איש צבא איש שיכול לקחת את העניינים לידיים. הצרה היא שזוהי תרופה בעלת השפעה לטווח הקצר וללא פתרון ארוך טווח התרופה תהפוך למחלה חדשה המחלה של משטר דמוקרטי חלש שמנסה שוב ושוב למצוא איש שיחזק אותו עד שלבסוף הופך למשטר של אותו האיש שאכן חיזק אותו. וגם אם אני מגזים ומנפח אז אנחנו בעצם סך הכל נשארים רק עם ידיעה שיש לנו מערכת פוליטית חלשה עד אין שעור, אבל גם ככה אני לא יודע או מכיר אחד שלא חושב שזה דבר שאפשר להקל בו ראש...וזה בהנחה שאני מגזים ומנפח. כל מה שנותר לי לקוות הוא שכאן הלכי הרוחות שונים במקצת, מספיק במקצת כדי שהמצב עצמו לא יתדרדר בסופו של דבר ל"נפילת הרפובליקה" מה שהייתי רוצה מכל לדעת הוא מה גורם לחוסר היציבות הזה האם זהו המצב שבו יישות מדינית נמצאת תחת לחצים מתמידים של גורמים עוינים מבחוץ? תחת לחצים מתמידים של חברה מפולגת מדי מבפנים? של שיטה עלובה לניהול המשטר? רצון לשלטון חזק ואמיץ על פני משהו שנראה ליברלי וחלוש? או שזה הכל ביחד? אני בכל אופן מהמר על הכל ביחד |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |